משפחה בוגדת

לאן?

המשך נ.מ של תיאה

הגענו והלכתי לחדר מליפה לפיג'מה וודאה שאמה מסתדדרת והלכה לישון, סגרתי את האור בחדרה ולאחר מכן את דלתה.
הלכתי לחדר שאני רואה את סטפן מביט בי.
"לילה טוב" אמר
"לילה טוב סטפן" אמרתי ונכנסתי לחדר נועלת אותו ושמה את המפתח רק מהדלת.
נכנסת למיטה ונרדמת שכמה דמעות יורדות מעיניי.

נ.מ של בריאן

נכנסתי למכונית יודע שאני יריב עם תיאה, נוסע לביתי.
הגעתי יוצא מהחניה רואה את הבית נעול, נאנחתי ופתחתי בעזרת המפתח, נכנס רואה את סטפן שותה לו שתיה חמה.
"בחדר" ענה והנהנתי.
עליתי לחדר במהירות, עוצר ליד החדר של אמה, רואה אותה ישנה, סגרתי את הדלת בשקט ועליתי לחדר שלי ושל תיאה.
אחזתי בידית מוריד אתה כלםי מטה אך היא לא נפתחת.
נסתי כמה פעמיים וכבר הבנתי שהיא נעולה.
"אוחח" אמרתי מביט בה פתח של המפתח לא רואה את המפתח מהצד השני.
סאמק היא הוציאה אותו מהצד השני!.
חזרתי לסלון שסטפן מביט בי מבולבל.
"נעול" אמרתי והוא הנהן.
הלכתי לחדר המאובטח לוקח את המפתח והולך לחדר, מכניס את המפתח, מסובב ונכנס, רואה אותה ישנה עם הגב אליי, אני מתקדם אליה מהצד השני לראות אם היא ערה.
והרגשתי סכין שראיתי דמעות יבשות על פניה.

נאנחתי, פשאתי בגדים נשאר עם בוקסר שם טרנינג ונכנס למיטה מחבק את תיאה, מרגיש את חום גופה ונרדם לשינה טובה ועמוקה.

קמתי בבהלה שמלא מים קרים קרח נופלים על ראשי.
קמתי וראיתי את תיאה מחזיקה בבקבוק.
"מה לעזאזל את עושה?" אמרתי שאני מנגב את פניי.
"מעירה אותך!" אמרה בכעס ונאנחתי.
"אנחנו צ-" היא קטעה אותי.
"אנחנו?" שאלה והרימה גבה.
"אין דבר כזה אנחנו יותר יש את בריאן ויש את תיאה שהיתה מספיק סתומה לחשוב שאתה הגבר של חיי" צעקה עליי.
"אני מבין שאת כועסת-" קטעה אותי שוב
"אוו אני לא כועסת אני ממזמן עברתי את המצב כועסת" צעקה
"אוקיי, אבל זה לא אומר שיש לך ת'זכות לצעוק עליי ו-" -קטעה אותי שוב
"אין את לי ת'כזות, אתב טועה יש לי את כל הזכיות בעולם לצעוק עליך!" צעקה שוב ורתחתי.
"תסתמי ותשבי בשקט עכשיו!" צעקתי אליה ולא התייחסה ועמדה.
"מה שראית אתמול לא מדוייק כמו שזה נראה" אמרתי
"זה היה מדיוק מאוד!" אמרה
"את מוכנה לסתום ולהקשיב" צעקתי.
"לא!" צעקה ועברתי את ידי בעצבים מעיף בוקס לקיר כדי להרגיע את העצבים שלי וסופסוף היא שתקה.
"אתמול שסיפרתי לקייסי שאין לי אף אחת, היא רצתה שנחזור, ביטלתי את זה ואמרתי לה שהיא נפצה לי את הלב ואני לא רוצה בזה, היא ביקדה נשיקת פרידה כי פעם שעזבה, היא הלכה בלי ידיעה, אז כן הסכמתי, נישקתי אותה, כן ידעת שתכעסי עליי, תפגעי אבל רציתי להסביר לך את זה, היא באה להפסיק אני הרגשתי שלא הייתי מספיק לשחרר אותה בנשיקה ה קצרה שלנו אז משכתי אותה לנשיקה אחרונה, אז אן פגעתי בך אני מצטער אבל זה אני תיאה, אני בן זונה אוקיי, אחרי זה היא הציעה שנדבר, דיברנו והיא פתחה את השיחה שאמרה שהיא שיקרה לי שהיא לא מאוהבת, אז אמרתי לה שגם אני, שיש לי אישה ובת. היא כעסה אליי שנישקתי אותה שבזמן הזה יש לי אישה נשואה לי ובת, הבנתי אחתה אבל אתן לא הייתן קשורות, את טאמה אתן ההווה שלי והעתיד שלי, קייסי היא העבר שלי, שהיא גילתה שאתם באירוע היא רצתה להתנצל אבל אמרתי שזה בסדר, אני אוהב אותך תיאה אין סיבה שלא אוהב" אמרתי

נ.מ של תיאה

"...אין סיבה שלא אוהב" אמר ושתקתי.
"תגידי משהו" אמר שראה שאחרי כמה דקות שאני שותקת.
כואב לי עכשיו יותר מאיי פעם.
השפלתי את ראשי שהוא חושב שאני עדיין פגועה אך למעסה אני מסתכלת על הטבעת שלנו.
ויודעת שאני עושה טעות שאולי אי אפשר לצפות אליה אחר-כך אבל אם אנחנו מספיק אוהבים את אחד השני אנחנו נחזור.
הרמתי את ראשי אליי והוא מביט בי.
"אני מצטערת בריאן, זה יותר מידי בשבילי" אמרתי הולכת לקצה המיטה מביאה את התיק המאורגן שלי ובאה לבריאן.
"מה את עושה תיאה?" שאל מביט בי לא ברור.
"אני יחזור לאמה מאוחר יותר" אמרתי והוא הביט בי מוזר, הסתכלתי על ידי, מרימה את ראשי והולכת לדלת, פתחתי אותה, הורדתי את הטבעת מידי ומניחה אותה על השידה ליד הדלת .
"להתראות בריאן" אמרתי וסגרתי את הדלת.
מתקדמת למטה רואה את כולם מביטים בי ואני מזייפת חיוך שדמעות בעיניי.
"אמא לאן את הולכת?" נשמע קולה של אמה הסתובבתי ישר והתכופפתי אליה.
"אני יחזור בערב טוב, לא להציק לאבא" אמרתי והיא הנהנה מחבקת אותי ואני מחייכת חיוך עצוב והולכת לדלת הבית.
"לאן?" שאל סטפן שאמה כבר עלתה לחדרה.
"הביתה" אמרתי וסוגרת את הדלת

אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐

אני ממש מתנצלת ש-3 ימים לא פירסמתי, ממש מתנצלת, הייתי שקועה בסדרת ספרים מוצלחת מאוד מזמן התחלתי רק הפסקתי באמצע כי כאב לי כבר לקרוא למרות המתח, המשכתי לקרוא.
מי שמעוניין קוראים לסדרת ספרים.
המועמדת
העילית
האחת
היורשרת
הכתר.
💕אוהבת ושולחת פרקים💕