למען האמת אני יודעת שהעליתי מלא סיפורים והתחלתי אבל אז איבדתי כל ביטחון שהיה לי בקשר לסיפור וכל הזמן אני בתחושה שאני רק לא אגיע למצב שאני בטעות מעתיקה ממישהו רעיונות או שאנשים לא יאהבו את מה שאני כותבת כי בתכלס אלה רק רעיונות שאני כותבת, בניגוד מוחלט מfirst class או מhiccups הסיפורים האלה שהתחלתי הם כדי לראות אם הרעיונות שלי טובים כמו בעבר או שכבר איבדתי לגמרי את הדימיון והיכולת לכתוב כמו שצריך.
אז החלטתי שאני משביתה חלק מהם.
מה זה אומר חלק מהם?
זה אומר את רובם.
איך אני מחליטה את איזה לא להשבית?
זה כבר נתון להחלטתכם.
3 הסיפורים (או אפילו פחות, לפי מה שאני אחליט בהמשך) שהכי הרבה יגיבו עליהם ויראו לי שהספר הזה באמת שווה משהו
אותם אני אשאיר.
כל השאר יושבתו ואפילו עברה לי מחשבה בראש שחלקם אולי גם ימחקו...
אז....אם אתם באמת רוצים שהסיפור הזה ישאר אז תפציצו בתגובות כי אני מעלה את אותו הדבר בשאר הסיפורים שלי.
ואני בודקת תגובות מבחינה כמותית זאת אומרת כמה תגובות יש לא כמה אנשים הגיבו.
אז.....סליחה מראש אם הסיפור הזה יושבת.
YOU ARE READING
one last kiss to go
Teen Fictionהילדים הקטנים במשפחה והילדים היחידים הכי מפונקים והכי דורשים תשומת לב, תודו. אני מודה כי אני אחת כזאת. יום אחד הכל התפוצץ בגלל זה, משטרה, בלגנים, בכי, צעקות ומרתף אחד חשוך ומלא אבק. וילד אחד שלא קיים...חלקית.