Like We Used To - VKook

פרק 8

3 חודשים עברו וזה כבר יומיים מאז שראיתי אותו.. אבל זה בסדר, כי אני אוהב אותו...נכון?

מחשבותיי התעמקו והתעמקו על המצב, לפתע הפלאפון שלי צלצל. מבלי לבדוק את מי שהתקשר עניתי.

"הלו, טאהיונג?" שמעתי קול עייף מהצד השני וכמובן שזהיתי במהירות, למרות שקיוויתי שזה יהיה מישהו אחר..

"היי יונגי, מה קורה?" עניתי לו, מנסה להראות להב, למרות שאין לי אפילו טיפה ממנו כרגע.

"הכל בסדר, אתה זוכר את הוסוק מהתיכון שלנו?" יונגי שאל, גם נשמע לא כל כך מתלהב. "הובי היונג?" שאלתי וליונגי לקח כמה שניות לענות "כן כן הוא...".

"בכל מקרה, הוא פתח סטודיו לריקוד ואין לו כל כך משתתפים, הוא אמר שזה או אני אצטרף או שאביא מישהו אחר להשתתף..." יונגי אמר וצחקקתי טיפה. "ואני עצלן כדי להשתתף, אז אתה, לך תשתתף." יונגי אמר ושקלתי את זה ברצינות.

"אתה יודע מה? למה לא גם ככה לאף אחד לא איכפת אם אני בבית או לא." עניתי לו ויונגי נאנח.

"יופי, אז אשלח לך את הפרטים, ביי." יונגי מיהר לנתק ולפניי שעניתי לו השיחה כבר התנתקה.

זה בסדר אם לא אחכה לו בבית כל הזמן, נכון?