forbidden love/(Vkook)

פרק 6

השיעור הראשון עבר וכך גם השני והשלישי בהפסקות ג'ונקוק לא יצא מהכיתה וכך גם טאהיונג ושוגה הם פשוט ישבו ובהו באוויר, לעומת הבנות ששם היה המצב שונה שלושת הבנות שמחו להכיר אחת את השניה ולכן לא הפסיקו לדבר במשך כל ההפסקה וכן גם בשיעור, מינה בקושי שמה לב מי עוד נימצא שם חוץ מי נא רי ולו נא שלושת הבנות פשוט דיברו ודיברו עד שהגיע ההפסקה השלישית, בהפסקה השלישית נימאס לשוגה לשבת בכיתה ולכן פנה אל ג'ונקוק ואל טאהיונג "טאהיונג בוא ונכיר לג'ונקוק את שאר החבורה" טאהיונג הביט בחוסר עיניין בשוגה וקם באי רצון ממקמו "חבורה? " שאל ג'ונקוק "כן אנחנו כל היום ביחד ועושים הכל ביחד כמו מישפחה" אמרה נא רי שוגה חיבק את חברתו לו נא והחל להיתקדם לעבר הפתח "אתם באים" צעקה לו נא בעודה אחוזה בזרועותיו של שוגה "באים באים" אמרו כולם באחת.
הקבוצה ניכנסה לאחת הכיתות וניגשה לקבוצת תלמידים שישבו בפינה "הי כולם" חיכה לעברם נא רי "הי את" החזיר לה בחור שחור שיער ובעל עיניים יפות "זה קאי" אמרה לו נא תכירו ואז הוסיפה באוזנה של מינה "קאי ונא רי מאוהבים אחד בשני אבל לא עושים עם זה כלום" מינה ציחקקה וכך גם ג'ונקוק שעמד לידה ושמע את מה שאמרה "ומי כל השאר" שאל ג'ונקוק "אני ג'ימין" אמר הנער הבלודיני "וזה פה" אמר מצביע אל הנער ששישב בין רגליו "זה יון סא" ג'ונקוק הביט בשניים "אני אחיה של לו נא" אמר יון סא בעודו מחזיק את ידו של ג'ימין ג'ונקוק הביט בשנים בהלם קל "אתם...אתם..." מילמל  "חברים (boyfriends)" נישמע קול מאחוריו מינה וג'ונקוק הסתובבו כדי ליראות מי מדבר אך כל מה שראו היה שני נערים עומדים מחובקים בעוד לשונו של האחד דחופה עמוק בתוך פיו של השני "אלו הם נאמג'ון וג'ין" אמר ג'ימין "אתה אף פעם לא תיראה אותם כשהם לא אחד "בתוך" השני" מילמל יון סא וציחקק, וג'ימין נשק לו על פיו "אתה יפה כשאתה צוחק" הוסיף לאחר שנייה "אתה יפה תמיד" הוסיף יונסא וחייך שוב, מינה חשבה שהם היו הזוג הכי מתוק שראתה, ג'ונקוק הסתובב שוב כדי ליראות מה קורה מאחוריו רק כדי ליראות את ידיו של נאמג'ון ניתחבות עמוק אל מיתחת חולצתו של ג'ין "אלוהים" נישמע קולו של טאהיונג "לכו לחדר למה כאן" השניים ציחקקו ונאמג'ון הפריד את גופו מגופו של ג'ין.
הצילצול נישמע שוב וטאהיונג וג'ונקוק ניכנסו לכיתה באיחור מעט "איחרתם" נישמע קולה של המורה ג'ונקוק בא להיתנצל אך שמע את המורה מוסיפה "אתם תהיו מהיום שותפים למעבדה" המורה הסתובבה בחזרה ללוח והשנים היתישבו ליד השולחן הקטן טאהיונג החלק לשחק במבחנות הרבות שהיו על השולחן ג'ונקוק הביט בטאהיונג ואמר כיודע דבר "זה מסמל DNA (ההיתי חייב...) וזה...." "אולי תהיה קצת בשקט" אמר טאהיונג וחזר לשחק במבחנות כאילו הם חיילי מישחק, ג'ונקוק הביט בו במירמור ומילמל לעצמו "למה אתה תמיד חייב להיות קרצייה" טאהיונג הרים את ראושו וג'ונקוק החוויר ברגע שהבין שהנער שמולו שמע כל מילה ממה שאמר.