forbidden love/(Vkook)

פרק 17

טאהיונג פסע בשביל האבנים המוביל אל ביתו הוא הביט בשער הגדול בדשא שכיסה כמעט את כל שטח הגן, הוא הביט בפסלים והמיזרקות שעיטרו את הגינה הגדולה והחליט להיתיישב על אחת הנדנדות שבגינה הגדולה, הוא פשוט ישב שם, ישב וחשב, חשב על איך רק לפני מעט זמן הוא היה כל כך מתוסכל שכימעט ולא היה לו חשק לקום מהמיטה חשב על חבריו שמעט הזניח בזמן האחרון חשב על אביו ועל צוות המשרתים, הוא הביט בפסל הגדול שעמד בפינה, מאז שהיה קטן הוא אהב את הפסל הזה הוא תמיד אהב לשבת מיתחתו להחביא לידו דברים ואפילו לישון שם ליפעמים, עכשיו שהוא הביט בו הוא יכל כימעט להישבע שתווי פניו של הפסל דומות לתווי פניו של אהובו הוא חייך לעצמו והבין שהוא כבר הרבה זמן לא היה  מאושר כל כך, הוא נחסה להיזכר מתי היתה הפעם האחרונה בה היה מאושר ככה, והפעם היחידה שעלתה לראשו היתה כשאמו עוד היתה בחיים, הוא אהב איך שכל יום היא הייתה מחכה לו בכניסה לבית עם חיוך חם וחיבוק אוהב כשהוא היה חוזר מהלימודים, הוא הביט בדלת המעוטרת בערגה כמו מצפה ליראות שם שוב את אמו מחכה לו עם חיוך ושואלת איך עבר עליו היום ובליטוף אחד על לחיו מעבירה טת כל התיסכול שצבר בבית הספר, הוא ישב שם שעה ארוכה מביט בדלת ומקווה ליראות שם את אמו שוב, אפילו רק לפעם אחת, פעם אחת בילבד. בסופו של דבר הוא ניגש לדלת, ההרגשה הטובה שאפפה כשניפרד מג'ונקוק כבר עברה לה ממזמן ועכשיו רק ישבה לה אבן גדולה בליבו אבן שעשויה מגעגועים לאמו וכאב של ילד קטן שאבד את כל מה שהיה לו בהינף יד אחת של אדם אחד בזמן הלא נכון, הוא הקיש בדלת פעם אחת ופתח אותה לירווחה