אזז....אחרי שהזנחתי פה במשך חודשים....
ליכבוד החזרה ללימודים כתבתי פרק
(אם אתם רוצים שיעלה עוד...אני מציע לכם להציק לי מלא עד שאני יעלה...😂😂🤭)
הוא ישב מכונף בקצה המיטה הגדולה מביט בתמונה שבידיו ולא מאמין עדיין למה שראו עינייו, הוא הביט בתמונה וצבט את עצמו שוב ושוב כדי להוכיח לעצמו שהוא לא חולם, ופיתאום בלי ששם לב הדמעות החלו לעלות... דמעות של געגוע, דמעות של כאב מהולות בשימחה, שימחה שאולי סוף סוף ה יגמר והוא מצא אותה, את האשה שבתמונה, האשה שהיא הזיכרון הכי חשוב שלו מאמו.
"אל תייתיחסי לילד הזה" נישמע קולו של אביו של טאהיונג מאחורה האשה היפה היסתובבה אחורה באחת, מנסה לטשטש את הדמעות בעינייה, כמה היא ניסתה לימצוא את הילד שזה עתה ברח מפניה כשדמעות בעינייו, כמה היא נילחמה כדי להגיע סוף סוף לקוריאה ולימצוא את הילד הזה "אני מבינה..." היא מילמלה "אולי כדאי שהעלה לדבר איתו?" הוסיפה לאחר רגע של מחשבה "לא, אין בכך צורך יפתי" אמר מעט בתוקף אביו של טאהיונג "אין זה עיניינו של בני מה אני עושה בחיי האישים" הוא חייך קלות כשאמר את המישפט הזה והרים את ידו כדי ללטף את לחייה של האשה "אם כך...כדאי שאזוז" אמרה האשה "אני אקרא לנהג שיקח אותך לביתך" היא שמעה את קולו של אדון קים קורא אחריה עוד מההול "אין צורך בכך" היא מילמלה לעבר העוזרת הזקנה שהביטה בה בעיניים גדולות עדיין תוהה מה קרה הרגע בחדר הגדול, והאשה היסתלקה החוצה בסערה.
YOU ARE READING
forbidden love/(Vkook)
Fanfictionזאת הפעם הראשונה שאני כותב אז סורי אם יש "בעיות" ואשמח מאד לישמוע הערות מכולם והומופובים פשוט אל תיכנסו... ג'ונקוק וטאהיונג מאוהבים, זה סיפור אהבה תמים ואמיתי בין שני נערים, לכל אחד מהם יש את העולם שלו הקשיים שלו והחיים שלו והעיקר לכל אחד מהם יש את...
