ברחתי

פרק 2

באותה דקה עולמי חרב הבנתי שאין לי מה לעשות פה יותר,
ההורים שלי לא יקבלו את זה הם יבקשו ממני להפיל,
אבל אני נשבעתי שאשמור על הילד הזה עד סוף חיי
הוא מהגבר שאני אוהבת, ואני יודעת שגם הוא לא יקבל את זה.
והוא חלק ממני, בשר מבשרי ודם מדמי. לא אתן לאף אחד לפגוע בו או לעשות לו רע. הוא התינוק שלי.
באותו יום ארזתי את דבריי מבלי שאף אחד ישים לב,
ההורים שלי בעבודה, אחותי לא בבית.
לא עניתי להודעות ולשיחות שלו כשהוא התקשר,
האהבה שלנו מאוד חזקה אני אוהבת אותו, אבל אני בטוחה שהוא לא יקבל את הילד שלנו. על התינוק שלי אני לא הולכת לוותר גם אם זה אומר שאוותר על כל מי שסביבי.
התיישבתי בחדר שלי וכתבתי להורים שלי מכתב,
ורק אחר כך נסעתי לשדה התעופה, הכל היה מתוכנן, קניתי כבר בית בברצלונה וגם קניתי שלושה כרטיסי טיסה כל אחד למדינה אחרת כדי שלא ידעו לאיפה הלכתי.
רציתי לחזור לא אשקר, אבל לא כבר החלטתי אני מתחילה דף חדש.
עליתי על המטוס לאיטליה, ומשם אקנה במזומן טיסה לברצלונה,
למדתי ספרדית כך שיהיה לי יותר קל.
אחרי טיסה ארוכה הגעתי לאיטליה ומשם עליתי על המטוס לברצלונה,
התיישבתי ואחרי כמה דקות התיישב לידי ילד קטן,
הוא היה כל כך יפה וקטן, החזקתי את הבטן שלי כשהסתכלתי עליו,
״את יכולה לדאוג לו, אנחנו יושבים מאחורה.״ שמעתי מישהוא אומר והסתכלתי עליו ואז הבנתי שהוא מדבר איתי.
״כן בטח.״ אמרתי וחייכתי
כל הטיסה שיחקתי עם הילד הקטן, שהתברר ששמו מייקל,
הוא כל כך חמוד ויפה, הוא גרם לי לרצות עוד יותר שיהיה לי ילד.
אחרי כמה שעות טובות הגענו לברצלונה ירדתי מהטיסה
כשבידי מחזיקה את ידו של מייקל,
חיכינו למטה אני והוא עד שההורים שלו ירדו מהמטוס ולקחו אותו.
החיים שלי מתחילים עכשיו,
רק אני והתינוק שלי.