ברחתי

פרק 5

//נ.מ אנג׳ל
אחרי תשעה חודשים
הרבה דברים קרו מאז, התחלתי לעבוד וגם ללמוד,
הכל מסתדר לי בצורה כל כך טובה,
המנהלת שלי בעבודה מאוד נחמדה אלי ועוזרת לי מאוד היא יודעת על ההריון,
כבר יש לי חברה טובה, רומי.  הכרתי אותה בלימודים והתחברנו מהיום הראשון.
הבטן שלי בולטת מאוד בכל זאת חודש תשיעי בקרוב אני צריכה ללדת ,
אני כל כך שמחה, אני מאוהבת בבטן הזאת ובמה שיש בתוכה,
אה שכחתי להגיד שיש לי בן, מאוד שמחתי כששמעתי,
תמיד אמרתי שאני רוצה בן בהתחלה. החדר שלו כבר מוכן.
לגבי חיי האהבה שלי, אני לא רוצה חבר עכשיו ולא בעתיד גם,
אף אחד לא יכנס ללב שלי אחרי דור, אני לא רוצה שהבן שלי יקרא למישהו אחר אבא במקום שיקרא לדור, אני לא רוצה שהבן שלי יחיה בשקר כל החיים שלו.
אני כבר צריכה ללדת בכל דקה, התשעה חודשים האלו עברו עלי בצורה קשה מאוד,
בחודש האחרון לקחתי הפסקה מהלימודים אבל אני משלימה את הכל בבית, וגם לקחתי הפסקה מהעבודה.
״אווץ׳ ילד שלי למה אתה בועט?״ שאלתי בחיוך שמה את היד שלי על הבטן
אחרי כמה שניות הרגשתי כאב חזק בבטן, והמכנסיים שלי התמלאו במשהו רטוב . מהר התקשרתי לרומי
״רומי אני יולדת ואני לבד בבית.״ צעקתי
״מה? אני כמה דקות אצלך.״ היא אמר וניתקה לי
ובאמת אחרי כמה דקות רומי באה ואחריה אמבולנס היא כנראה כבר התקשרה.
הם לקחו אותי באמבולנס מהר וכשהגענו הכניסו אותי לחדר לידה.
הכל קרה כל כך מהר,
כאבים תקפו אותי כל הזמן ולא יכולתי לעמוד בכאבים, רומי נכנסה איתי לחדר לידה והייתה לידי כל הזמן, אני כל כך מכבדת אותה ואוהבת אותה היא הייתה לצידי במצבים הכי קשים שהיו לי, אבל רציתי שדור יהיה במקומה עכשיו,
שהוא יחזיק לי את היד ויתמוך בי, זה הבן שלו.
אבל אני האשמה כאן ולא הוא , אני בחרתי,
אני בחרתי לברוח מבלי להגיד לו.
״אהההה״ צעקתי
״עוד קצת יפה, עוד קצת והוא בחוץ.״ אמרה המיילדת
היא הייתה מבוגרת,
הכאבים לא הפסיקו כאב לי מאוד,
אבל פתאום שמעתי קול בכי של תינוק.
והרגשתי שמשהו בתוכי נהיה ריק, התינוק שלי בחוץ.
הרופאה לקחה אותו, כיסתה אותו והביאה לי אותו,
דמעות ירדו מהעיניים שלי, אני סופסוף מחזיקה אותו בין ידיי
הוא כל כך קטן ויפה,
היא לקחה אותו ממני ואני נפלתי לשינה עמוקה אחרי מאמץ כל כך גדול.