ברחתי

פרק 14

״קובי ריבלין, קיבל התקף לב ונמצא כרגע בבית חולים. במצב קשה.״
חשכו עיניי כשראיתי את הכתבה, אבא שלי .
דמעות נפלו מעיניי,
רומי שירדה במדרגות רצה אלי וחיבקה אותי,
״מה קרה יפה שלי?״ שאלה אותי
״ אבא שלי.״ אמרתי לה ודמעות ירדו מעיניי נותנת לה את האייפון שלי
״רומי אני חייבת ללכת אליו, הוא במצב קשה.״ אמרתי
״אני יודעת שזה קשה יפה שלי, אבל את לא יכולה לחזור עכשיו לא אחרי כל הזמן הזה שברחת,
אני מציעה לך להתקשר לאמא שלך לשאול אותה״ היא אמרה ואני הנהנתי
דמעות המשיכו לרדת מעיניי עד שהרגשתי ידיים קטנות על הפנים שלי . ליאו.
הוא העביר את ידיו על כל הפנים שלי ובדרך מוחה לי את הדמעות , הוא  הסתכל עלי , על עיניי ״מא..״ ״מאמ..א״ הוא אמר ואני הסתכלתי עליו בהלם ואחרכך על רומי
״מה אמרת קטן שלי?״ ״מה אמרת חיים של אמא?״ שאלתי בהתלהבות
״מא.. מא״ אמר עוד פעם ״רומייי הוא אמר אמא.״ אמרתי לה בחיוך ודמעות מלאו את עיניי עוד פעם, אבל הפעם מהתרגשות
חיבקתי את ליאו ונישקתי למצחו, ״מאמא״ הוא אמר וצחק מוחה כפיים בהתלהבות אוי הקטן החכם הזה.
הוא תמיד מביא לי שמחה, מה הייתי עושה בלעדיו.
//
למחרת בצהריים התקשרתי לאמא שלי,
הפלאפון צלצל וצלצל עד שבסוף שמעתי את הקול שלה מהקו השני
כל כך התגעגעתי אליה.
״הלוו,״ היא אמרה ״אמא״ לחשתי לא שמעתי קול מהצד השני
״ילדה שלי,״ אמרה ״ילדה שלי איפה את?״ היא שאלה ישר
״תעני לי בבקשה.״ אמרה לי ״אני בסדר אמא, בבקשה תסלחי לי.״ אמרתי ״סלחתי לך ילדה שלי, בבקשה תחזרי.״ אמרה
״אבא שלך קיבל התקף לב אתמול, בבקשה תחזרי.״ אמרה בקול חנוק
״אני צריכה אותך מלאך שלי.״ אמרה
״אמא סליחה, לא רציתי ללכת ככה אבל קרו הרבה דברים.״ אמרתי
״בבקשה תחזרי יפה שלי אנחנו נדבר ונפתור את כל הבעיות.״ אמרה ״אם את לא רוצה לחזור לפחות תתקשרי אלי , אני כלכך מתגעגעת.״ המשיכה
״את לא מבינה איך דור השתגע הוא כל יום מחפש אותך, כל היום.
הוא לא יושן, לא אוכל ובקושי שותה מים. הוא כל הזמן רק מחפש אותך.״ אמרה והדמעות שהחזקתי ירדו מעיניי,
״אמא תגידי לו שאני אוהבת אותו, ״ לחשתי בבכי
״אמא אני אוהבת אותך וכלכך מתגעגעת, אני אתקשר אליך , אני חייבת ללכת.״ המשכתי כששמעתי את הבכי של ליאו הוא קם ״תתקשרי אלי יפה שלי.״ אמרה ״תסלחי לי מאמא.״ אמרתי ״סלחתי מזמן אנג׳ל שלי.״ וכך הסתיימה השיחה עם אמא שלי, הלכתי לכיוון ליאו והרגעתי אותו מחבקת ומנשקת אותו ולאחר מכן הלכתי לכיוון השירותים
הוצאתי את הסים מהפלאפון וזרקתי אותו לתוך האסלה נופלת על רגליי ובוכה.