The Name Of Love /*

פרק 8- אותה חפירה כל שנה

הגיע הבוקר,הערתי את מטר בשעה 07:00 , קמנו לשטוף פנים ולהסתרק ולהתלבש.
לבשתי חולצה אפורה בהירה של בית ספר, טייץ שחור ואת הנייק האדומות שלי.
מטר לבשה חולצה ורודה , גינס שחור וכפכפים.
ירדנו למטה לשתות שוקו ולחכות עד עשרה לשמונה, כי הפעפם בחרנו ללכת ברגל, כי צריך קצת כושר.
אנחנו מתחילות היום בתשע ועשרים,אז יש לנו זמן.
ראשון בתכלס זה יום בסדר, הוא לא יום כל כך עמוס מבחינת לימודים,עד שיתחילו כל המבחנים והבגרויות וכל השאר.

אבל אנחנו בשבוע הראשון, בקושי לומדים,באים לחמש שעות וביי- אז זה סבבה לגמרי.
קבענו הבנות לנסוע לתל אביב, ברכבת מה שאני כבר יודעת שלא הולך להיות טוב, תמיד שנסענו ברכבות הסתבכנו לגמרי, ירדנו בתחנות שונות, ומפה לשם תמיד חזרנו במוניות.
אני ,מטר שיראל ואגם מסיימות בשעה רבע לאחת, והחלטנו שירדן שיר ליהי עדן והשאר יחכו לנו, כי יש להן ביטול בקבוצה שלהן, אז הן מסיימות בשתיים עשרה.
שיחכו 45 דקות. אף אחת לא תמות.

"טוב מטר,את באה?" שאלתי אותה
"כן יאלה בואי" ענתה לי
"טוב,אני הולכת להביא את הפלאפון רבקו ואוזניות, יש לך כסף?" שאלתי אותה
"כן ברור אבל יאלה מהר אנחנו מאחרות מיקה" אמרה לי
"בסדר לחץ"

אחרי 15 דקות בערך הגענו לבית ספר, ופגשנו את הבנות- סתם דיברנו על השיעורים, ועל הילדים החדשים שבאו לכיתות שלהן, אני ומטר עדיין לא ראינו את מאור החתיך, למרות שקבענו לו שם חדש ובדוי- שלט. (*יענו שלט של טלוויזיה*)
וככה תמיד שנהיה לידו או משהו זה לא יישמע סטוקרי שאנחנו נדבר עליו.
ירדן חפרה על הילד החדש מהכיתה שלה ואמרה שהוא חתיך,ושהיא התאהבה בו במבט ראשון- אבל הקטע אצל ירדן, הוא שכל בן אדם שני שהיא רואה היא חושבת שהיא מאוהבת בו, אבל היא משוגעת,בקטע טוב למשל- פעם אחת הייתי איתה באירוע של המשפחה שלה, והמלצר שאל את ההורים מה הם רוצים להזמין ואמרתי לה אותו עם רב, ואז כשהוא שאל אותנו ירדן אמרה לו שאני רוצה אותו עם רב ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי, זה היה כל כך מביך שנהייתי עגבניה, והמלצר ייבש אותנו לגמרי, ואמר שיש לו בכלל חברה, אבל בסדר התגברתי עליו כבר מזמן.
ודיברנו על עוד הרבה דברים כאלה ואחרים, דיברנו על ילדות מהשכבה שהעלו תמונות לאינסטגרם, הצטלמנו קצת, העלתי תמונות פדיחה שלהן לעמוד של השכבה שלנו, בקיצור- משעמם לא היה.

הגיע הצלצול. - תנך.
השיעור הכי חפירה שתמצאו במקצועות- נמאס לי, אני כל כך מוכנה לחזור לכיתה ח' ללמוד שמות, מה שזה לא יהיה. פאני המורה תמיד לא אהבה אותי, אבל היא גם לא שנאה אותי, אני מודה שלפעמים הייתי כמעט נרדמת, או מעופפת קצת , אבל תמיד הציונים שלי היו טובים, ובכלל אני חושבת שאני תלמידה עם ציונים טובים ,אבל אחרי השנה הזאת אני חושבת שהציונים שלי יהיו ברמה של כיתה א, שלא לומדים בכלל. 1/10.

אז עברה שעה של תנך, לא למדנו ממש, פאני רק הסבירה לנו את המשמעות של הציון, אותה חפירה כל שנה, בירכה אותנו בשנה טובה ושהציונים של הכיתה רק ישתפרו וייעלו.
וכך נגמר לו שיעור תנך.

~אני אדלג על השער כי באמת שזה לא מעניין~
והנה השעה שסיימנו בית ספר, ברוך השם- היום הזה נגמר ועכשיו אני תקועה עם הסתומות כמה שעות טובות.
יצאנו מהבית ספר ישר לתפוס אוטובוס לתחנת רכבת.
אחרי 20 דקות בערך הגענו לתחנת רכבת, ועד שהכניסו אותנו עם הבדיקה של התיקי בית ספר לקח שנים- אז בשתיים עלינו על רכבת לתל אביב.
במהלך הנסיעה דיברתי עם אמא, הודעתי לה שאנחנו כבר בדרך לתל אביב ושלא תדאג, ושאני לא יודעת מתי אני אחזור.
שמעתי שירים, ודיברתי עם הבנות יותר מידי שהרגשתי כל כך צמאה, וקיללתי את עצמי שלא מילאתי את המים בבקבוק לפני שיצאתי מהבית ספר.

חיפשתי בתיק מטען ושכחתי שבכלל לא הבאתי אותו. ובגלל שאני מסתובבת עם בנות עם גלאקסי, ואני ירדן מטר ושיר היחידות עם אייפון- הן לא רצו להביא לי, ובכלל לשיר יש אייפון 7+ למטר יש כמו שלי, 6s+ ולירדן יש 6s אבל מטר לא רוצה להביא לי - חרא ילדה.
אחריי שעתיים בערך הגענו לתל אביב, הלכנו לעזריאלי, לעשות שופינגג!!!! אחרי שנים שלא כולנו ביחד,
מבטיחה היינו איזה 12 בנות. כל הבאסטיות- רגע, אני, מטר, ירדן, אגם, שיראל,ניצן,קורל,עדן,שיר,ליהי,ליאן ואופל. כן,12.
האמת היא שאנחנו אפילו יותר, אבל אלו הבנות שיכלו הפעם, לא נורא פעם אחרת. באמת שהן החברות הכי טובות שאפשר לבקש, אבל תמיד בכל חבורה גדולה יש כמה שהן יותר מחברות הכי טובות . כמוני כמו מטר שיר ליהי ועדן -הן כמו אחיות שלי ואני מכורה אליהן.

נכנסנו בעזריאלי לזארה בעיקר, שרפנו שם איזה חצי שעה, אחר כך הלכנו לפול אנד בר, לא היה משהו מעניין , חוץ מאגם שקנתה שם 2 גינסים שהיא רצתה כבר הרבה זמן.
קניתי לאמא משהו שהיא רצתה וביקשה ממני בקסטרו, ולאחר מכן גררתי אותן לברשקה , כי עוד מעט מגיע החורף וחייב פוטרים חדשים, קניתי 2 פוטרים גדולים, אחד של מיקי מאוס ואחד רגיל, חלק.
בזמן שירדן ניצן ואופל הלכו לאדידס לראות משהו , הלכנו אני קורל ואגם להצטלם בשירותים וכשהן חזרו הלכנו לחפש משהו לאכול, עד שקורל הציעה שנלך לשרונה וזהו- אז הלכנו , ואני אכלתי את הוופל בלגי והיוגורט, יש לי כבר הרבה זמן דודא לזה, והרגשתי כאילו הגשמתי לעצמי חלום.
מטר ליהי אגם וירדן אכלו ציפס- וקורל עדן אופל וניצן אכלו משהו לא מובן, ושיראל וליאן לא רצו לאכול.

אחרי שסיימנו כולנו לאכול הלכנו לתחנת רכבת , ואמרתי להן שאם אנחנו יורדות שוב בתחנה הלא נכונה זו הפעם האחרונה שאני נוסעת איתן.
אבל ירדנו בתחנה הטןבה הפעם, ומפה לשפ הגעתי בתשע וחצי הביתה- לעוד רעש.
אמא,אבא,שוהם,גיא,נאור ועוד 3 חברים של נאור אצלנו. ומה שבטוח שזה לא נגמר ב3 חברים של נאור , אני מקווה שגם החתיך שלי פה.
נכנסתי הביתה, ואמא ישר קפצה עליי, חיבקתי אותה והבאתי לה את השקית עם המוצר שהיא ביקשה שאני אקנה לה, היא אמרה לי תודה והוסיפה לי נשיקה בלחי. הבאתי חיבוק לאבא ושוהם, ושיחקתי קצת עם גיא, ועליתי איתו לחדר שלי

אמא ביקשה שאני אנסה להרדים אותו כי כבר מאוחר, ויש לו מחר גן. אז סידרתי את הדברים שקניתי בזמן שהוא שוכב במיטה שלי הדלקתי לו ערוץ הופ, וכשסיימתי לסדר את הדברים שכבתי לידו , ועשיתי לו נעימי עד שיירדם. כשנרדם העברתי אותו לחדר שלו וכיסיתי אותו.

נכנסתי להתקלח זריז, נכנסתי למיטה, הייתי קצת בטלפון ודיברתי עם הבנות וכתבתי להן שהיה לי כיף איתן היום, ועם הזמן נרדמתי.