מציאות חדשה

פרק 6

נסיתי להאבק בשון , אך לא הצלחתי עצמתי את העיניים והבנתי שהוא הולך לאנוס אותי.
הכנסתי לעצמי לראש אולי הוא יעצור בשם האהבה שהייתה לנו , אבל הבנתי שאי אפשר לחשוב דבר כזה על בן אדם כל כך מגעיל.
ומהצד נשמעים צחוקקים נכנסים לראש שלי בהד.. צחוק אחר צחוק..
פתאום שמעתי בום כל כך חזק , פחדתי לפתוח את העיניים אמרתי לעצמי קים אל תפתחי את העיניים.
אך הרעש רק התחזק וברקע נשמע קול מוכר מישהו אומר לשון ״אתה לא מתבייש ??יחתיכת אנסס !! ״.
פקחתי את העיניים שלי לאט לאט.
גופתו של שון נמשכה מגופי השביר, אני מסתובבת ורואה את האיש עם הגאלח מה לעזאזל הוא עושה פה? הוא עקב אחריי? הוא הציל אותי...  אוי למה הוא הכניס את עצמו אין לו מושג. הסתכלתי עליו במבט מלא אהדה, זה צד אחר שלו צד מושך יותר מאיזשהי סיבה.. הוא היחיד שהיה לו האומץ בזמן שהשאר הסתכלו מהצד שותפים לפשע.
דיי קים את לא יכולה להימשך אליו בשום דרך הוא זר, אני אסירת תודה על כך שהציל אותי אבל בלי רגשות אין לי כח לזה.
הוא הוריד את חולצתו והלביש אותי מוציא אותי מהריכוז.
החולצה שלו ניראת עליי כמו שמלה, הוא הרים את הדברים שלי.
״ בואי ״ הוא ירק על פרצופו של שון ומשך אותי דוחף את כולם.
לקח לי כמובן שוב את המפתחות של האוטו.. ונסע ״ לאן אנחנו נוסעים ״ בזמן שאני מנגבת את כל הדמעות שלי .
״למשטרה זה לא יעבור לו בשתיקה״ הוא אמר לי.
״ הוא הבן של ראש העיר , אתה הרבצת לו תאמין לי שזה לא יבוא לטובתי ולא לטובתך, תן לי לשכוח פשוט את היום הזה בסדר״ . והתפרצתי בבכי בזמן שהוא עוצר את האוטו ליד החוף.
״למה אנחנו פה?" שאלתי אותו.
"פשוט בואי סמכי עליי" הוא אמר ויצאנו מהאוטו.
הוא לקח לי את היד בעדינות אנחנו מתקדמים לחוף "וואו..." אמרתי צופה בשקיעה המהפנטת הזו.
"אמרתי לך.." הוא אמר.
ישבנו בשקט על שפת הים, שקט נעים, אמיתי טהור לשמיעת הגלים מתנגשים.
אני קמה מתקדמת לים לאט לאט עמוק יותר ועמוק יותר.
"מה את עושה?" צעק הבחור ההוא מה השם שלו באמת?
"הולכת למוות" צעקתי לו.
הוא הופיע מאחוריי.
מרים אותי ומוציא אותי מהמים "מה אתה עושה עזוב אותי" צעקתי לו.
הוא הסתכל עלי ולא הפסיק לצחוק, לא הבנתי מה מצחיק אותו בכלל .
״י'חתיחת טחונה יש לך חיים שהייתי יכול רק לחלום עליהם תתאפסי על עצמך"
חיבקתי אותו כל כך חזק ולא הפסקתי לבכות הראש שלי היה בחזה שלו הרגשתי כמו ילדה קטנה שבוכה לאבא שלה .
״ אני אפילו לא מכירה אותך אני לא יודעת איך קוראים לך , ואני מרגישה שאתה הבן אדם שהכי קרוב אלי״ .
הוא הסתכל עלי וחייך חיוך קטן ״ הכל יהיה בסדר , רק תשמרי על עצמך על הכבוד שלך , על הגוף
שלך, תקחי איתך תמיד גז פלפל״.
עשיתי לו כן עם הראש ופשוט לא הפסקתי לחשוב איך לחזור לבית ספר אחרי מה שהיה לי.
״איך אני אחזור לבית ספר? ״ שאלתי אותו .
״ כמו גדולה תחזרי , תזכרי שאת רמה מעל כולם, כולם יכולים לחלום לגעת בגוף שלך אבל אף אחד לא יכול״.
לקחתי ממנו את המפתחות של האוטו ״להקפיץ אותך לבית?״ שאלתי .
״ לא הבית שלי קרוב לחוף את לא זוכרת מהפעם הקודמת?״ הוא חייך
הסתכלתי עליו אחורה בזמן שאני מתקדמת לרכב .
״ תודה״ אמרתי לו ונסעתי לתחנת משטרה. סיפרתי להם מה שקרה לי , הם אמרו שהם יטפלו בזה בואו נראה מה יהיה בהמשך. אולי סוף סוף אני לא אצטרך לראות את הפרצוף של שון כי הוא יהיה בכלא .
הגעתי לבית סיפרתי לאמא כל מה שקרה לי. ״מחר אני ואת נטפל בו, נתבע את כל המשפחה שלו .״
סוף סוף היא לצידי .
*רינג רינג*

נקודת מבט של טל:
תמיד הייתי ההיא שעומדת ומסתכלת מהצד בזמן שקים ושון עשו את שלהם.
אני אני הייתי זו שאהבה אותו ראשונה אבל קים היא חברה שלי אני לא אוכל לעשות לה את זה.
וויתרתי עשיתי את זה והם יחד מאושרים.
כשהוא היה בארצות הברית הוא היה מתקשר אלי , הייתי מסננת אותו אבל האהבה שלי אליו הייתה כל כך חזקה.
הוא לא אוהב את קים הם לא כל כך מדברים חוץ ממתנות יקרות אין בהם באמת אהבה.
אז למה לי לא מגיע אהבה?
אז כן היינו ממש שיכורים באותו יום במסיבה, הוא לא הפסיק לנסות לגרות אותי .
ניסיתי להיות חזקה אבל לא יכלתי נמסתי מהאהבה אליו.
״ שון בוא נספר לקים את האמת״אמרתי מלאת אשמה.
אבל הוא סירב הוא הכניס לי לראש שרק אם נשכב בחדר שלה והיא תיכנס ותראה רק ככה היא תיתן לנו להיות ביחד.
וכן הייתי עיוורת, עיוורת מאהבה.
ואני כל כך מצטערת על זה , אבל בנוסף גם שמחה.
יש לי את שון את מי שאהבתי מכיתה ו׳ .
אנחנו מתנשקים בבית ספר נפגשים אצלי בבית  יוצאים לסרטים ועושים המון דברים מביכים ביחד למרות שקים יודעת עלינו.
ראיתי את הסרטון של קים באותו יום, כאב לי לראות את זה אבל הייתי חייבת להיות עם אגו.
אבל אז קרה הגרוע מכל..
שון רצה לאנוס אותה בלי שאני אדע אפילו, הוא עוד שניה אנס אותה!!
אחרי שאותו הבחור הרביץ לו רצתי מהר לשירותים , הסתכלתי עליו ולא האמנתי למה שהוא עשה .
לקחתי את הנעלים של קים שהורידו לה באותו היום.
והרבצתי לו כל כך חזק בפנים עד שלא נשאר לי כוחות. "אני לא מאמינה שאי פעם התעניינתי בך, אני נתקתי קשר עם קים בגלל אדם דו פרצופי כמוך".
חזרתי לבית. החלטתי שצריך להתקשר לקים ופשוט לספר לה הכל אני חייבת להתנצל על כל שניה ושניה שאיבדתי את אחותי היחידה.

*בחזרה לנקודת מבט של קים*

״היי קים..״ טל אמרה לי בטלפון ״ מה את רוצה ״ אמרתי לה בעצבים אני כל כך קרובה לדקור אותה אחרי מה שהיא עשתה לי!!
״הכל יצא מכלל שליטה אני חייבת להסביר לך את הכל אם עדיין יש לך מקום להקשיב לי או רוצה שנחזור לדבר תני לי להסביר לך את הכל, אני מקווה שאת תביני אותי ותסלחי לי ״ טל אמרה לי שאני שומעת מהטלפון את הבכי שלה.
״טוב״ עניתי לה וגלגלתי את עיניי.
״מה את אומרת נצא מחר נדבר על זה על כוס קפה?"
חשבתי על זה שוב ושוב אבל בסוף עניתי לה שכן.
*יום לאחר מכן*
איתי נכנס לחדר שלי נסער עם פצעים על הלחי שלו.
״ מי עשה לך את זה״ אמרתי לאיתי והזזתי את פרצופו בעדינות.
״אל תדאגי המצב שלו הרבה יותר חמור״הוא ענה לי בשחצנות.
״לשוןן??״ אמרתי לאיתי כשאני מופתעת לא הבנתי מתי הוא הספיק.
הוא הנהן עם הראש שלו רצתי לכיוונו בוכה , החיים של איתי יהרסו בגללי , לא מגיע לו בכלל .
״אתה מבין שהוא הבן של ראש העיר , אתה בן 18 אתה יכול להיכנס לכלא בגללו..״
אמרתי לאיתי בזמן שאני מנגבת את הדמעות שלי .
״לא איכפת לי , העיקר שאני שברתי לו את הרגליים, אני מקווה שהוא לא יוכל ללכת יותר בחיים״ אמר איתי בעצבים .

"קימי?" "אה?" אמרתי והסתובבתי לאחור.. אבאאאאא״ רצתי בשמחה מחבקת אותו והוא מחבק אותי חזרה חיבוק דוב.
נשמעו דפיקות בדלת ופתחתי אותה
"שלום איתי כהן נמצא?" שאלה אותי שוטר בפתח הדלת.
הם ראו את איתי ולקחו אותו לכלא..
הכל בגללי..
״איתי לא אשם בכלום , אני אשמה ״
אמרתי לשוטרים , הם לא הקשיבו לי ולקחו אותו לניידת.
״אני אמצא לך עורך דין טוב אני מבטיחה״ אמרתי לאיתי והורדתי את עיני לכיוון הריצפה .
מה עוד יכול לקרות לי , כמה דברים ביום אחד , זה בהחלט היום הגרוע אבר!!