מציאות חדשה

אלכס?

48 שעות לאחר מכן..
השעה 06:00
למה אני ערה בכלל ועוד
אחרי הלילה המטורף הזה כל כך הרבה מחשבות בראשי לקחתי את הכדורים להרגעה שקניתי בבית המרקחת אני מקווה שאני אפסיק לדמיין אנשים במיוחד את אלכס שנמצא במוח שלי כל הזמן ..
הסתכלתי במראה כשאני בחזיה ותחתונים על צווארי הופיע היקי ועל הלחי השמאלית של הטוסיק שלי סימן אדום של יד.
...פלאשבק...
.. ראיתי את אלכס מבעד למראה מתקרב אלי מתחיל לנשק אותי בצוור ומסובב אותי אליו.
״דיי בבקשה תעזור לי לחזור לעצמי , תצא לי מהראש כבר!" אתה לא קיים אני יודעת את זה תעזוב אותי בבקשה ״ אמרתי לאלכס בעצם לרוח הרפאים שלו ? או למלאך ? למוח שלי?
...חזרה למציאות...
אני כבר לא יודעת אפילו למי אני פונה
התחילו הדמעות לצאת לבד .

48 שעות לפני כן..
השעה: 05:45
רצתי מהר לבית החולים הכל נראה כמו סיוט אחד גדול אני כל כך בטוחה שזה לא אמיתי .
אני חושבת ששמו לי משהו בכוס אני פשוט בהזייה!
״שלום איפה יש בחור בשם אלכס הוא הגיע אליכם לא מזמן מבית הסוהר , יש לו עיניים חומות כאלה עמוקות , קעקוע של נשר בכנף הימנית , גאלח , יש לו זיפים כאלה , איפה הוא?? ״ אמרתי בפאניקה.
"קודם תרגיעי הכל בסדר.. מה שם המשפחה?" שאלה האחות ברכות כשהיא הניחה את ידייה על כתפיי.
שם משפחה? נכון אני אפילו לא יודעת מה שם המשפחה שלו. "לא.. אני.. לא יודעת" אמרתי מנסה להירגע.
"את מכירה אולי קרובים או משפחה שלו?"
"גם.. לא.."
אמרתי לאחות בבית החולים .
״אני מצטערת לא אוכל לעזור לך אם כך"
החלטתי לקחת את העניים לידיים
והתחלתי לצרוח פתחתי את הדלתות של חדרי בית החולים.. הסטאז'רים שהיו במסדרון ניסו להרגיע אותי ובכך להוציא אותי מבית החולים.
הצלחתי להגיע לדלת האחרונה של המסדרון והתפללתי ששם הוא יהיה מחייך אומר לי שהכול בסדר.
ראיתי המון רופאים מסביב ואלכס מכוסה בסדין לבן  שעוטפת את גופתו ...
״את רוצה להיפרד ממנו?" אמרו לי הרופאים בצער.
הנהנתי עם הראש לכן, הרופאים סגרו את הדלת הדמעות פשוט זלגו ללא הפסקה ..
פפפ פפפ נשמעו קולות הקינוח של אפי עם הנייר.
"אלכס.. אני לא מאמינה שזה קורה.. אני יודעת שלא הספקנו להכיר אבל מהמעט אני יכולה להעיד שאתה אדם טוב ואכפתי כך היית כלפיי כלפי איתי, אתה כל כך צעיר לא מגיע לך למות כך..." לקחתי נשימה ארוכה מנגבת את דמעותיי "אלכס.. תודה, תודה שמשכת אותי מידיו הבוערות של שון.. תודה שהיית שם בשבילי מן אישה שיחה כזה היית, שנעים לשוחח איתו. תודה שהיית לאח גדול לאיתי וטיפלת בו בשבילי בכלא.."
"זו הפרידה שלי לשלום לך,לך מלאך לבית, גן העדן."
לא היה לי האומץ לפתוח את הסדין  משהו בתוכי רוצה להאמין כי אלכס לא נמצא שם עטוף בסדין לבן והנשמה הטהורה שלו עולה למעלה .
״אני התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך במסיבה , כשהתעוררתי בבוקר אצלך בדירה משהו בי כן רצה להישאר איתך , שחיבקתי אותך מול השקיעה אחרי שהחזרת אותי לבית חיכיתי רק שתנשק אותי בשפתייך העבות , ואתה לא רוצה לדעת כמה בער גופי כשראיתי אותך במדיי האסיר אתה כל כך היית סקסי גם שאתה נראה עייף מת , ביי אהוב שלי אני יזכור אותך תמיד , למרות ההכרות הקצרה שלנו יחד אני בטוחה שהיינו מסתדרים יותר ואולי היינו יכולים אפילו להיות זוג .. אתה הבן אדם היחידי שבאמת התאהבתי בו במבט ראשון שאהבתי אותך ולא את הכסף שלך או המתנות שלך כמו עם שון , הלוואי וכל זה לא היה קורה והייתי מכירה אותך יותר ..״
יצאתי מהחדר בבית החולים בזמן שאני מנגבת את הדמעות שזלגו ללא הפסקה .
את כל שאר היום בילתי בניסיון לעכל את כל מה שקרה ולישוב על דרך בה אני יכולה לבשר לאיתי על מות של אלכס.

כמה שעות לאחר מכן ..
השעה: 02:00
הלכתי לעבודה ניסיתי לעצור את הדמעות שלי שלא ימרח לי האיפור לא נראלי שאני אחזיק מעמד אחרי כל היום הזה ..
אבל צריך להיות חזקה ולהוציא את איתי אני אעשה הכול הוא אפילו לא יודע עדיין על אלכס ומחר הלוויה שהשוטרים ערכו לו משום שלא נמצא זכר לקורבי המשפחה של אלכס..

נכנסתי למקום מקום יותר מפוקפק מהמקום הקודם בו עבדתי.
הסתכלתי מסביב אני רואה אנשים מאוד מכובדים נראים מאוד עשירים לפחות מהם אני אוכל להראות את "כישורי" כברמנית ולהוציא מהם סכומים נכבדים.
״שלום קים" אמרה לי אחת החשפניות שעובדת בבר הזה לבושה רק בחוטיני ושתי
מדבקות שחורות המסתירות לה את הפטמות.
הסתכלתי עליה אפילו לא היה לי כוח לפנות אליה היא משכה אותי מהכיסא על יד הבר.
״קחי לבשי את זה״ היא אמרה לי
תמונה:

״חחחח לא מאמי לא אני לא חפשנית אני ברמנית תעיפי את זה מימני״ אמרתי לאותה אישה .
״קים מאמי תתלבשי ותתחילי לעבוד ״ נשמע קולו של ויטאלי. " מה יש לו זה תמיד מופיע משום המקום.. כמו איזו דמות מיסתורית.." לחשתי לעצמי.
״זה המון כסף אל דאגי אף אחד לא נוגע בך רק מסתכלים עליך , תגידי תודה הרבה בחורות חולמות על סכומים כאלה ״
אמרה לי אותה החשפנית שדרך אגב קוראים לה יוליה איזה שם צפוי לרוסיה.. רציתי לסרב כל כך, אבל נזכרתי לרגע שאני יכולה לעבוד פה כמה ימים ולהוציא את איתי עם הכסף.
לבשתי את מה שהיא נתנה לי, שתיתי כמה כוסות בתקווה שמחר אני אשכח את הערב הזה.
"תעצמי את העיניים ותוציאי לשון ״אמרה יוליה . הסתכלתי עלי במבט שואל, "פשוט עשי זאת" היא אמרה במבט מחייך.
היא הניחה לי כדור בלשון ,
״מה זה?" שאלתי אותה .
״זה יעזור לך להשתחרר סמכי עלי זה משהו טוב״
טוב חיים רק פעם אחת אמרתי לעצמי.
שתיתי את הכדור לאחר כמה דקות שרקדתי בעמוד והמון כסף נזרק לי התחלתי לראות מטושטש והרגשתי לפתע מאוד משוחררת ראיתי הכל צבעוני חייכתי חיוך אחד גדול וכל המחשבות פשוט יצאו לי מהמוח , עשיתי המון כסף אפילו בארנק של אבא לא היה ככה כסף כמו שאצלי .
הבטתי לצד שמאל שלי היה שם שולחן של מבוגרים לבושים בחליפות בטח טחונים אלה חשבתי לעצמי.. אבל רגע.. היה שם פרצוף מוכר. שקשקתי את ראשי עצמתי את עניי ושפשתי אותן
פתחתי את העיניים וסגרתי אותן כמה פעמים והוא לא נעלם, אלכס...?