חלק I-פתיחה+מילי

555 32 42
                                    

הוא הביט במים האדומים וחייך חיוך זדוני, "אתה!" הוא צרח על השתקפותו, מיתרי קולו רועדים מהעוצמה "כן אתה!" הוא הצביע על דמותו וצחקק ברשעות "רוצה לשחק משחק?" הוא שאל, מלקק את שפתיו בתאווה ומחייך "אבל תיזהר, אני עלול לנצח אותך..." הוא מלמל וברח אל ההרים, צחוקו מהדהד לנצח בכפרים שמסביב.

👻

מילי דווקא הייתה ילדה נחמדה, אך ביום ההוא שרצחה את אימה באכזריות, אפילו היא הרגישה שמשהו בה השתבש. היא בסך הכל התעוררה בבוקר והרגישה את הכאב החד ההוא בקרקפת שלה, אבל היא מעולם לא דמיינה שתעשה את המעשה הכה מבחיל ההוא; להגיש את בשרה של אימה לאביה בארוחת הערב-וזה בדיוק מה שעשתה לאחר ששרפה את אחיה התינוק בעודו חי, צוחקת צחוק מבחיל בעוד הוא מפיל את דמעותיו בכאב.

"מילי, את יודעת מתי אמא חוזרת מהעבודה?" אביה שאל אותה וכשלא ענתה ורק שלחה לו את הצחקוק המרושע הזה, הוא התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר. הוא התרומם מהכיסא אך מילי מיהרה להטיח אותו כנגד הקיר, "הכל בסדר!" היא צרחה בחיוך, מתכופפת ותולשת את לשונו של אביה בעזרת שיניה, מתחילה לחפור בגופו-ממש כאילו הייתה מכרסם, מוציאה את איבריו בעונג מתועב.
היא ניגבה את שפתיה המלוכלכות מהדם המתוק בגב כף ידה וליקקה את אצבעותיה.

הצחוק שלו, הוא חדר אליה וכעת היא כפופה לו.
מילי ברחה אל ההרים- צחוקה לנצח משתלב בצחוקו, מהדהד בכפרים שמסביב.

מתים מצחוק || Die LaughingWhere stories live. Discover now