חלק III-שי

372 31 55
                                    

שי היה מגיע לבית משפחת רולנהייב לעיתים קרובות, לאחר שאשתו וילדיו נפטרו בתאונת דרכים קשה- הוא היה ממש כמו בן בית שם. הוא היה חבר טוב של בעלי הבית ושיחק רבות עם ילדיהם. אך כשעשה את מה שעשה, משפחת רולנהייב הצטערה על היום הארור שבו הכירה אותו.

👻

זה היה ערב אפל כששי דפק על דלת הבית הזהובה וחיכה שיפתחו לו. כשבת משפחת רולנהייב שכה אהב פתחה לו את הדלת בעיניים דומעות הוא החל לחוש מודאג. "הכל בסדר?" הוא שאל, היא החלה לדבר, ממלמלת מילים לא ברורות ומתקשה לענות לו מבין להתייפחותיה. בעלת הבית הופיעה מאחורי בתה וחייכה אליו חיוך חם "תיכנס" היא אמרה לו, מנגבת ידיים מלאות בקמח על הסינר הצהבהב שנח מעל לבגדיה.

👻

כל בני המשפחה ושי ישבו ביחד בסלון הבית הנעים בזמן שבת משפחת רולנהייב רקעה ברגליה וצעקה בכעס על אמה "בבקשה! אני רוצה ללכת לחברה, לא יקרה לי שום דבר אם אלך לבדי!" היא בכתה וקפצה בהפגנתיות "בשום פנים ואופן לא! יש סוטי מין בשעות כאלו, זה מאוד מסוכן!" אמה קבעה בנחישות ובתה השתטחה על הרצפה והחלה לצרוח, שי נשען אל אוזנה של אמה "אני אוכל לקחת אותה אם תרצי" הוא הציע בנחמדות, אך לאמה הייתה הרגשה רעה בקשר לכך, היא היססה "באמת שלא כדאי, גם נורא מאוחר ו-" "זה באמת בסדר" שי קטע אותה ונעמד בזריזות, מנגב את דמעותיה של בת משפחת רולנהייב ומבשר לה בחיוך שהיום היא תלך לחברתה. הילדה קיפצה מאושר וחיבקה את שי חזק, תמימה.

👻

שי הלך ליד הילדה הקטנה ברחוב הריק במשך כמה דקות כשלפתע הרגיש כאב חד בליבו "הכל בסדר שי?" היא שאלה בדאגה, שי צחקק ברשעות "הכל בסדר" הוא ענה לפני שחלף משוסף קרע את עורו ויצא מבין חולצתו "הכל נפלא..." הוא מלמל בחיוך זדוני לפני שהחל לחתוך את בת משפחת רולנהייב באכזריות ובפראות, מתעלם מצעקותיה ותחינותיה שלה, הוא הניע את הסכין שיצא מליבו לכל אורך גופה, לא מרחם על הילדה האומללה ולו לרגע. כשרוח החיים בילדה כבר יצאה לגמרי, והיא הייתה מונחת על המדרכה בתוך שלולית הדם שלה, טובעת בה. הוא חתך חתיכה מעורה החיוור, ועם חודו של החלף שורץ הדם, הוא כתב על פיסת העור חמש מילים ואת שמו- 'תגידו תודה שהשארתי אותה בתולה, שי.' הוא גלגל את פיסת העור ונאנק, רועד מהמאמץ, הוא הקיא עורב אדיר מימדים מגרונו ותקע את פיסת העור בתפריו של העורב שהתעופף עם ה'מכתב'- לוקח אותו על מנת להעביר את המסר לבית משפחת רולנהייב.

הצחוק שלו, הוא חדר אליו וכעת הוא כפוף לו.
שי ברח אל ההרים- צחוקו לנצח משתלב בצחוקו של מורגן, מילי ובצחוקו, מהדהד בכפרים מסביב.

מתים מצחוק || Die LaughingWhere stories live. Discover now