סיארה הייתה נערה יפיפייה, שיערה הזהוב, עיניה הירוקות, וגופה מלא הקימורים גרמו לכל הבנים להיות כפופים לה.
היא הייתה פשוט מושלמת, אפילו
חוכמתה הייתה מהפנטת, שרק מלראות את ציוניה אפשר היה להתבלבל ולחשוב בטעות שהיא מבלה את כל היום בללמוד ולחרוש בביתה.
👻
היא הגיעה לבית הספר, כמו בכל בוקר ונשענה על הלוקר הנוצץ שלה, מלפפת פיסת שיער סביב האמה שלה, כשלפתע הרגישה כאב חד בגבה, היא עיסתה אותו מעט וכמעט מידית לאחר מכן, שיירה של בנים ניסתה למשוך את תשומת ליבה "אפשר לקבל את מספר הטלפון שלך?" אחד הבנים שאל והפיות של כולם נפערו מטה כשהנהנה והחלה לכתוב על ידו את מספרה "רוצים להתארח אצלי היום בערב?" היא קרצה, נושכת את שפתה התחתונה בחושניות, כל הבנים מידית הנהנו במבט תאווני, לא יכולים לחכות לבוא לביתה של זו שחשקו בה כבר זמן רב.
👻
סיארה חיכתה בביתה בלבוש מינימלי כשלפתע שמעה את צלצול הפעמון, היא פתחה את דלת ביתה ולא הופתעה למצוא שם עשרות בנים ואפילו כמה בנות אמיצות. "היכנסו" היא חייכה מאוזן לאוזן וכולם נכנסו בזריזות.
היא נשקה לאוזנם של כל אחד מהם, לוחשת מילים פלרטטניות באוזנם. "יש לי משהו להראות לכם..." היא גיחכה והובילה את כולם אל חצר ביתה "מי רוצה להיות הראשון?" היא שאלה, חושקת שיניים ומיד כולם הרימו את ידם "כולכם בו-זמנית? אתם ביקשתם את זה..." היא מלמלה לפני ששישים זרועות תמנון כתומות צמחו מצידי גופה, היא תפסה בצווארון חולצתם של כל אחד מהם, תולה אותם על עץ הברוש שבחצר ביתה, לפני ששפכה על כולם שמן רותח.
היא צחקקה ברשעות, מקשיבה בעונג לצרחות הכאב, מסתכלת עליהם נמסים מהחום ואת איבריהם נמרחים על עלי העץ הירוקים.
כשכולם נמסו לגמרי- היא אספה את התמיסה והכניסה אותה לתוך בקבוק- מערבבת היטב ומוכרת לשאר אנשי השכונה את 'המשקה המיוחד של סיארה'.
הצחוק שלו, הוא חדר אליה
וכעת היא כפופה לו.
סיארה ברחה אל ההרים- צחוקה לנצח משתלב בצחוקו של שי, מורגן, מילי וצחוקו, מהדהד בכפרים מסביב.
YOU ARE READING
מתים מצחוק || Die Laughing
Horrorכשמטורף משחק משחק חולני עם השתקפותו. תכירו את מילי, מורגן, שי וסיארה, הם השתתפו במשחק הזה. ויש גם את רן- אבל צחוקו חדר אליו בטעות. זהו מרחץ דמים מחריד- אבל זה משחק כל כך מענג. נמאס לכם מהפחדים? תנסו להתחסן.
