מורגן באמת אהב ילדים, לא סתם הוא היה מפעיל את רכבת ההרים בפארק השעשועים.
הוא הגיע אל עמדתו כמו בכל בוקר, לוקח את הכרטיסים וחוגר את כל הילדים הקטנטנים בקפידה- שחס וחלילה אף ילד לא ייפצע.
הוא נכנס לקרון הראשון, בתחפושת הליצן שלו שהילדים כל כך אהבו. הנסיעה התחילה והילדים צרחו וצחקו ככל שרכבת ההרים הגבירה את מהירותה.
לפתע מורגן הרגיש כאב חד בפיו, הוא מישש את שיניו והרגיש משהו רטוב וקר- כמו ביצי קוויאר מאוד גדולות שאם תמחץ אותן בין אצבעותייך, הן ימעכו. הוא הוציא את ידו מפיו ביחד עם 'ביצי הקוויאר' ונחרד לגלות גלגלי עיניים צבעוניים. היו שם עיינים חומות, כחולות, ירוקות ואפילו עיינים צהובות.
הוא סובב את ראשו וליבו כמעט נדם, קולות הצווחות של הילדים והנוזל השחור שנזל מארובות העיניים הריקות שלהם היה מראה מחריד ביותר. מורגן עיוות את פניו בפחד כשלפתע צחקוק זדוני ברח מפיו, ניביו צמחו-חדים כתער, וידיים קטנטנות צמחו במקום שערותיו "תודה שהגעתם אל רכבת הכאב!" הוא קרא בשעשוע ומיד לאחר מכן התרומם מקרונו בעוד הרכבת ממשיכה לנסוע ולהתהפך. הילדים ממשיכים לצרוח את מיתרי קולם בכאב כשהוא מתהלך בין הקרונות ביציבות בעוד הוא חונק אותם בכפות ידיו אחד אחר השני. "לא יפה ללכת לישון באמצע הנסיעה!" הוא שאג לפני שכרת את ראשיהם במכה אחת, הדם השפריץ לכל עבר כנהרות איתנים בשיא החורף. הוא הכניס את הראשים לשקית והטיח את השקית על מושבי הקרון, תוחב את השקית עמוק לגרונו ובולע אותה.
הצחוק שלו, הוא חדר אליו וכעת הוא כפוף לו.
מורגן ברח אל ההרים-צחוקו לנצח משתלב בצחוקה של מילי ובצחוקו, מהדהד בכפרים שמסביב.
YOU ARE READING
מתים מצחוק || Die Laughing
Horrorכשמטורף משחק משחק חולני עם השתקפותו. תכירו את מילי, מורגן, שי וסיארה, הם השתתפו במשחק הזה. ויש גם את רן- אבל צחוקו חדר אליו בטעות. זהו מרחץ דמים מחריד- אבל זה משחק כל כך מענג. נמאס לכם מהפחדים? תנסו להתחסן.
