This is my G

פרק 5-עוף מכאן

התעוררתי מהרעשים של הכלים שהגיעו מכיוון המטבח, כשהתרוממתי והסתכלתי מסביבי ראיתי את הטלוויזיה, האח וכשהתבוננתי למטה על עצמי ראיתי שאני עדיין לבושה בסרבל כבר בערך יממה שלמה וקצת ומעליי הייתה שמיכה לבנה שאין לי מושג איך היא הגיע לפה.

שכחתי שבכלל נרדמתי בסלון ולא עליתי לחדר שלי, "בוקר טוב מיה" שמעתי את הקול של אמא שלי מאחורי, כשהסתובבתי אליה ראיתי גם את ג'ורג' יושב איתה סביב האי באמצע המטבח ובוחש בקפה שלו.

"בוקר טוב" מלמלתי, -"בוקר טוב" ג'ורג' חייך אליי.

אני יודעת שהבחור הזה סוג של הציל לי ולאמא שלי את התחת, אבל אפילו החיוך שלו עולה לי על העצבים, שלא נדבר על הדיבור שלו ועל הקול שלו, הנחמדות שלו הורגת אותי.

הכל פה מעצבן אותי, הוא, הבית הענקי הזה, הבן הדפוק שלו, ואמא שלי שהתמלאה חיים בין איזה 24 שעות. כל העניין הזה מסריח לי.

העפתי את השיער שהיה על הפנים שלי ומשכתי מעליי את השמיכה. כשהתרוממתי הבחנתי בזווית עיניי בקופסה הלבנה שלי עם הכיתוב הכחול על הרצפה מסורבלת בשמיכה, ואת זוג הסניקרס הלבנות שלי זרוקות אחת מימיני ליד הכורסה ואחת משמאלי.

התכופפתי להרים את הקופסה ודחפתי אותה לכיס העמוק של הסרבל שלי, אספתי את זוג הסניקרס שלי בשתי ידיי והרמתי ברישול את השמיכה על הספה.

"מה השעה?" סיננתי בלחש לעבר ג'ורג' ואמא שלי. –"רבע לשבע, מותק" אמא הסתכלה בשעונה שעל היד, "קדימה אדריאנה, צריך לצאת" אמר ג'ורג' בזמן שהסתובב לכיור לשים את ספל הכוס הריקה שלו וחזר להרים את התיק האלגנטי שלו מהשולחן.

דלת הכניסה נטרקה ואמא וג'ורג' הסתובבנו לשמאל, הם לא אמרו כלום ורק סובבו את ראשם בעקבות האדם המסתורי שנכנס הרגע בדלת הבית, כששמעתי שהצעדים מצד שמאלי מתקרבים אליי סובבתי גם אני את ראשי והתבוננתי דרך המסגרת של הסלון אל גרם המדרגות וראיתי את מת'יו עולה בהם. השעה רבע לשבע, חשבתי הוא חזר הביתה באמצע הלילה.

חטפתי את הפלאפון שלי מהשולחן הקטן שהיה בסלון ובקפיצה של שתיים עליתי בגרם המדרגות.

נעצרתי מול חמשת הדלתות מולי מנסה להיזכר איפה החדר שלי, הדלת של החדר האחרון משמאל הייתה פתוחה ויכולתי לראות חלק מהמיטה ואת החדר המבולגן, פוסטר ענק של טופאק מעל שולחן כתיבה מלא בניירות, מת'יו הופיע בתוך החושך קטע את חוט המחשבה שלי והבהיל אותי קצת, הוא הוריד את החולה שלו ועל כתפו נחשף לו עוד קעקוע שלא ראיתי, יכולתי לראות שרשום שם SOUTH (דרום) ואת המילה שהייתה מתחת 'דרום' לא הצלחתי לקרוא היא הייתה בגופן כתב אחר. עמדתי שם והסתכלתי על גבו החשוף, 'תתרכזי בלהזכר איפה החדר שלך מיה' אמרתי לעצמי בראש אך לא ניתקתי ממנו את מבטי, הפלאפון שלו צלצל והוא הסתובב בכדי לגשת לקחת אותו, כשהבחין בי בוהה בו הושיט את ידו לטרוק את הדלת מול עיניי. ידעתי, הייתי צריכה לנחש ולהיכנס לאיזה חדר אקראי מאשר לעמוד ולבהות בו.