פרק 7- "עם מי הגעת?"

104 5 0
                                    



לא כתבתי פה ים זמן, עברו עלי המון דברים ככה שלא בדיוק יכולתי לתפקד בצורה טובה.

היום חזרתי קצת לעצמי ואני אפנק אותכם בשני פרקים.

"לאן לקחת אותך?" הוא שאל כשידיו על ההגה ומבטו המבולבל פונה אלי.

עוד לא זזנו עם האוטו וכבר הבטן שלי התהפכה והרגשתי שדפנות האוטו סוגרים עליי , הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לצאת לאוויר פשוט לפתוח את הדלת ולצאת מהאוטו. " פופלר פלאיינס 14" אמרתי שוב ואפשר היה לשמוע את הרעד בקולי.

"מה הקשר שלך למקום הזה?" שאל אותי בראש קטן, מנסה להוציא ממני מידע.

"עברתי לשם אתמול" הסתכלתי עליו בעיניים מבוהלות, -"אז את ומת'יו?" הוא חיכה שאשלים ל'אחים', 'בני דודים', 'זוג' אולי אחד מהשלושה.

"שום דבר" עניתי אחרי שהרצתי את האפשרויות בראש. "אז מה הקשר בניכם?" הוא סובב את ההגה עם שתי ידיו שמאלה והסתכל במראה בכדי לצאת לכביש הריק. "אמא שלי ואבא שלו חברים ותיקים, כרגע אנחנו שם רק בגלל הסיבה שאין לנו עדיין דירה" הסברתי בצורה הכי מתומצת שיכולתי.

"למה עברתם?" הוא שאל כשהקיף את כל האוניברסיטה ועצר ברמזור, באתי מהמקום הזה כשירדתי מהאוטובוס, ראיתי את מעבר החציה ואת הסטודנטים.

"אמא שלי מצאה עבודה" סיננתי בזמן שאני מסתכלת ימינה מהחלון שלי לכיוון הכניסה שממנה נכנסתי לפני כשעה.

"מגניב, אז את יכולה להסתובב אתנו את מכירה אותי ואת מת'יו" אמר עם חיוך על הפנים ולחץ על דוושת הגז כשהתחלף לירוק. "מעולה" מלמלתי לעצמי, באמת מה שחסר לי כרגע זה להתחבר לחברים המפגרים של מת'יו.

"היום יש איזה מסיבה בבית של ידידה קרובה, את יותר ממוזמנת" אמר הסתכל עלי לרגע והחזיר את מבטו בחזרה לכביש. ניסיתי להגיב אבל באמת לא עלה בדעתי מה אוכל להגיד. "את לא רוצה?" הוא שאל ובקולו שמעתי אכזבה קטנה. "לא, הכוונה ברור שאני אשמח" זה הדבר היחיד שעלה לראשי ברגע לחץ, "מעולה תרשמי את המספר שלי ואאסוף אותך בערב, בטח מת'יו יהיה עסוק עם ג'נה" הוא קרץ לי, איכס? למה אני הייתי אמורה לשמוע את זה? "את רושמת?" הוא לחץ עלי, "כן" הקלדתי את המספרים שזרק לאוויר אל תוך הפלאפון שלי ללא ברירה וללא כל רצון. "יופי, עכשיו תעשי לי צלצול ניתוק", אלא מה? עכשיו בכלל אין לי איך לברוח ממנו דרך מקורית מאוד לסחוט מספר .

הוא הושיט את ידו המקועקעת לפניו לפלאפון שרטט על הדשבורד מהצלצול שלי וניתק אותו, "סבבה, אז נדבר בייבי גירל" הוא אמר ועצר, כל כך מהר הגענו? באוטובוס לקח לי יותר מ20 דק.

"תודה" סיננתי בחוסר חשק, למה עליתי לאוטו שלו בכלל? תמיד אני מפשלת איכשהו.

הוא קרץ לי בזמן שטרקתי את הדלת והגנבתי לו חיוך קטן.

This is my GWhere stories live. Discover now