This is my G

פרק 4- תחזרי הביתה:

"מאמא אני יוצאת" הצבתי, היא הסתכלה עלי מבעד עורפה בעודה מחזיקה את כוס הספל בין שתי כפות ידיה,

"ממש לא!" היא הציבה לי, הרמתי לה גבה, "אוי אדריאנה הכל בסדר, תני לה להכיר קצת את השכונה ,השכונה שקטה" ג'ורג האיץ בה וקרץ לי, לא אמרתי תודה ולא התווכחתי יותר מידי עם אמא שלי, " ומה אם תאבדי?" אמא צעקה לי מאחורי גבי כשיצאתי מהמטבח ישירות לדלת הכניסה, "אל תדאגי לי" צעקתי מבעד גבי ויצאתי מהדלת של הבית.

בעודי צועדת ברחובות השוממים, השמש התחילה לשקועה, עברתי כל כך הרבה בתים מפוארים וגדולים ועוד לא יצאתי מהשכונה, היא כזאת גדולה.

ראיתי מימני תחנת דלק, ובזווית העין ראיתי את מת'יו, מה הוא עושה פה? שאלתי את עצמי בלב.

מת'יו עמד עם עוד 3 בחורים שהיו נראים בגילו, ו2 בחורות שעל אחת מהן מת'יו הניח את ידו ושתיהם נשענו על אוטו ספורט שחור, בטח זאת הג'נה המדוברת.

חציתי את מקום התדלוק שם מת'יו עמד עם החברים שלו, חציתי דרכם כאילו לא מכירה ולא ראיתי אף פעם את הבחור שעומד מימיני. שנייה לפני שמשכתי את הדלת של החנות שמעתי שריקה מאחורי, הסתובבתי וראיתי את אחד החברים של מת'יו מסתכל עלי בחיוך ערמומי עם סיגריה בידו, הבחורה שמת'יו חיבק חייכה אלי כאילו זה דבר טוב, והמבט שלי ושל מת'יו הצטלב, הוא הסתכל עלי כאילו לא מכיר אותי כלל והחזיר את מבטו לפלאפון שרק הרגע שלף מכיסו.

משכתי אלי את הדלת של החנות הפעמון הזהב שהיה תלוי מעל הדלת צלצל ונכנסתי פנימה, בפנים היה שיר של ביונסה מתנגן ברמקולי החנות, ניגשתי למקררים ולקחתי סודה.

מסתובבת בין מדפי החנות הקטנה ניגשתי למוכר והעמדתי את הסודה על השולחן, "וינסטון לייט בבקשה" אמרתי למוכר בעודו בוחן אותי מכף רגל ועד ראש, "יש לך בכלל 19?" הוא שאל אותי וגיחך, חשבתי שבקנדה זה מ18, בדנוור מייסון מכר לי, "לא סליחה, אני לא מפה יש לי 18, חשבתי שבקנדה זה מ18", המוכר המשיך לצחוק "את אפילו לא נראית לי בת 18" הוא גחן מעל השולחן שהפריד בניינו ובחן אותי קרוב יותר, שמעתי את פעמון הדלת שבכניסת החנות מצלצל, הסתובבתי לאחור וראיתי את אותו אחד ששרק לי עומד כבר מאחורי הסתובבתי למוכר בחזרה "בבקשה, אני חייבת אותן דחוף" הסתכלתי על המוכר בעיניים מתחננות כשהוא החזיק לידו את קופסת הסיגריות שהייתה אמורה להיות שלי, המוכר המניאק לא הגיב אז זרקתי לו את הכסף לקחתי את הסודה ועקפתי את הבחור שעמד מאחורי.

כשיצאתי התיישבתי בספסל ממש ליד הקיוסק ופתחתי את הסודה, שמעתי את דלת החנות שוב נפתחת ואותו בחור יצא ממנה וניגש אלי, הסתכלתי לצדדים בתקווה שהוא לא פונה אלי אלא שחבריו ששינו את מקומם ועומדים מאחוריי ושהוא עובר לידי רק בכדי להגיע אליהם, אבל לפני שהצלחתי לחפש הוא הושיט את ידו מולי והסתכלתי למעלה עליו ממקום הישיבה שלי, עורו היה כהה פניו היו מכוסות בזקן ארוך משורטט ויפה,שפתייו היו מלאות היה לו גלח ועל גבתו השמאלית היה ככל הנראה צלקת, הסתכלתי על ידו הגברית והגדולה כל ידו מכוסת בשרוול קעקועים, עם ציפורים ועננים לא הצלחתי לראות באיזה צבע הקעקוע החושך הקשה עלי, צווארו גם הוא היה מכוסה בקעקועים עם כיתוב עבה ועננים כמעט כמו הקעקוע ביד. בעודי מתעסקת בחקירת קעקועיו בזווית עייני ראיתי שהוא אוחז בקופסה לבנה וכשהסתכלתי עליה לגמרי ראיתי שזה ווינסטון, הסיגריות שאותו מוכר לא רצה למכור לי.