פרק 6- שתינו עובדים

6.7K 275 32
                                    

-נקודת מבט דניאל-

אני שואף את השאכטה האחרונה של הסיגריה לריאותי וזורק אותה מחלון הרכב. ״כוסאמק למה אני צריך לחכות לה ?״ אני שואל את עצמי בעצבים וצופר צפירה ארוכה, שתסמן לה לבוא כבר לפני שאני באמת אתעצבן.

אני רואה אותה מרחוק מתקדמת אל הרכב. השמלה הדגישה כל פרט יפה בגוף שלה ועשתה אותה יפה, באמת יפה.

השיער החום הכהה שלה היה מסודר והיא התאפרה בצורה שמתאימה לה, היא נראתה בידיוק איך שרציתי שתראה, לא היה חסר בה כלום.

כשהיא רואה את המבט העצבני שלי על האיחור שלה היא מזרזת את קצב ההליכה שלה ונכנסת לרכב.

היא מתיישבת במושב לידי ואני בוחן אותה, מהשיער החלק שלה עד לעקב השחור שנעלה. היא באמת הייתה מושלמת, אני נשבע. היא הייתה נראת כמו הבחורות מהסרטים.

כשהיא נכנסת לרכב אני מעביר עליה את מבטי באיטיות בזמן שהיא לא מבינה מה אני רוצה ומשתדלת כמה שפחות להסתכל לכיווני.

״נו מה ?״ היא שואלת לאחר כמה זמן. אני לאט מחזיר את מבטי לפניה, בוחן אותן עוד כמה שניות ופשוט מתחיל לנסוע.

הנסיעה ארוכה, ללא ספק, וכולה או לפחות רובה עוברת בשקט.  מידי פעם אני מביט ברגליים שלה.

הטלפון שלה מצלצל, אני לוקח אותו מידה בזמן שיד אחת שלי על ההגה ומנתק את השיחה. ״מה אתה עושה ?״ היא מתעצבנת. ״את לא עונה לאף אחד עכשיו.״ אני קובע בזמן שהמבט שלי מופנה אל הכביש. ״מי שואל אותך ?״ היא מביטה בי בכעס.

אני מביט בה כמה שניות, ואז זורק את הטלפון לאיפשהו במושב האחורי. ״מה הקטע שלך !?״ היא שואלת ואני לא עונה לה על כלום, שותק ומביט בכביש שהיה ריק. ״תענה !״ היא פוקדת. אני מחזיר אליה את מבטי ובולם את הרכב בפתאומיות.

״תקשיבי לי עכשיו.״ אני אומר עם המבט המזהיר שלי. ״את פה כי את טובה במה שאת עושה, לא כי אני רוצה לקחת אותך לדייט, או כי בא לי להזמין אותך לשתות כמה דרינקים. שתינו פה כי זה משתלם לנו כלכלית. שתינו עובדים עכשיו. בעבודה לא עונים לטלפון.״ אני אומר במבט רציני והיא מחזירה לי מבט קר שאמור להיות תשובה  להכל.

הפעם כל הנסיעה עוברת באמת בשקט, הנסיעה הייתה מתוחה כזאת. אבל זה לא הפריע לי, ילדה בת שבע עשרה לא תפריע לי.

אני מחנה את הרכב והיא מסובבת את מבטה אליי. ״זה בר של מליינים.״ היא אומרת. ״בידיוק, עכשו את תכנסי לשם, והאנשים הנכונים יסמנו לך להגיע אליהם. את לא מוכרת לאף אחד, חוץ מהם.״ אני קובע. ״תתנהגי איך שצריך, אל תעשי בושות ואל תנדבי מידע על שום דבר, גם אם זה נראה לך תמים.״ אני מוסיף. ״אני לא צריכה קורס הדרכה, אני פה כי אני טובה במה שאני עושה לא ?״ היא שואלת במבט קר. ואני מתעלם ממנה.

Hard HeartsWhere stories live. Discover now