אני מתעוררת מהאור שמסתנן דרך התריס שסגור חלקית. אני פותחת את הטלפון ומגלה 37 שיחות שלא נענו מדון. ״לא הילדה הזו חולת נפש..״ אני ממלמלת לעצמי בקול צרוד של בוקר.
אני אחזור אליה אחרכך כי אין בי כוח כרגע. אני קמה מהמיטה בעייפות ומצחצחת את שיניי. אני שומעת דפיקות חזקות בדלת ואת הידית מנסה להפתח.
אני יוצאת מהמקלחת הקטנה עם מברשת השיניים שבתוך לי ופותחת את הדלת אפילו בלי לבדוק כי אני יודעת שדון מחכה לי מחוץ לדלת.
״מי זה היה ?״ היא שואלת. ״בוקר טוב גם לך.״ אני אומרת וממשיכה בצחצוח באמצע הסלון. ״תעני לי !״ היא דורשת. ״מה !?״ אני לא מבינה. ״מי זה שבא אתמול לכיתה ולקח אותך איתו !?״ היא שואלת בכמעט צרחה. ״נו למי את מחכה, פרטים.״ היא דורשת אחרי כמה שניות שאני לא מגיבה ובונה לעצמי סיפור אמין בראש. אני שומטת את התיק על הרצפה. ״סתם איזה בוס של אליאב.״ אני אומרת. ״היופי הזה זה לא סתם !״ היא צועקת. ״בואי תגזימי.״ אני מגלגלת את עיניי. ״טוב, מה הוא רצה ?״ היא שואלת. ״סתם כמה דברים קטנים שהוא היה צריך להסביר לי בקשר לאיזה משהו של אליאב.״ אני סתם מחרטטת ומנסה לנדב כמה שפחות מידע.
אם דון תגלה שאני עכשיו הולכת להרוג מישהו היא תקרע אותי, באמת, אני מתכוונת לזה, ולהרבה חתיכות. ואני לא רוצה לערב אותה בכל החרא שאני שקועה בו. ״טוב..״ היא אומרת בהרמת גבה ולא חוקרת יותר מידי.
אני שמה על עצמי ג'ינס כחול וחולצת בית ספר שחורה ונועלת איזו נעל שחורה.
״יוצאות היום ?״ היא שואלת. ״לדבליו יהיה משימם בלעדינו.״ היא מוסיפה ואני מחייכת לה חיוך מאשר.
אנחנו יוצאות מהבניין ובחוץ אני רואה את בר, האקס של דון. ״דון.״ אני אומרת לה והיא מהמהמת. אני מביטה לאיפה שבר נמצא כדי לסמן לה להסתכל. היא נעמדת במקום.
״תפסיקי לקפוא שאת רואה את הבן זונה הזה !״ אני צועקת לה. ״אני יפה ?״ היא מתעלמת מדבריי ומסדרת את השיער שלה. ״הכי יפה.״ אני אומרת וגוררת אותה להמשיך.
בר שעומד במקום מעביר את מבטו על דון שמנסה להראות שהיא לא מתרגשת. ״אהלן.״ הוא אומר ואני יודעת שהלב של דון עושה סלטות באוויר למרות שהיא לא מראה את זה. ״מה ?״ היא שואלת ואני גאה בה על הקרות.
״מיקה את יכולה לתת לנו רגע ?״ הוא שואל ודון מביטה בי מבולבלת ואז מאשרת לי להתרחק.
אני בנתיים מתקדמת לבית הספר לבד בזמן שאני משאירה אותה עם בר שם. אני טוחבת את האוזניות שלי באוזניים ושמה מוזיקה בעוצמה הכי גבוהה כך שאני לא שומעת כלום חוץ מהשירים שלי.
אני עייפה כלכך, אני עוד שניה נרדמת בעמידה, אני רוצה לחזור הביתה, להכנס מתחת לפוך ולא לשמוע אף אחד אף פעם. פשוט לישון כל היום.
YOU ARE READING
Hard Hearts
Novela Juvenilדניאל הוא פושע רציני, מהסוג הפושעים שלא כדאי להתעסק איתם. כשהוא מגלה את הפוטנציאל הענק שמתחבא בתוך נערה בת שבע עשרה שמסובכת לא פחות, הוא מחליט לקחת אותה בתור הפרוייקט שלו שמגיע לכיוונים שלא ציפה להם.
