פרק ראשון: כוחה של אמריקה

5.8K 270 121
                                    

אני תוהה מה גרוע יותר מלעבור לארץ חדשה, עיר חדשה, בית חדש ועם משפחה חדשה שאף פעם לא פגשת לפני. מה קורה כשאתה עובר מהבית שבו גרת מהיום בו אתה זוכר את עצמך? זה מטורף. אני מתכוון, ביליתי את חיי סביב יקירי. הייתי רגיל תמיד לראות אותם במורד הרחוב, ולדעת בדיוק היכן הם נמצאים בכל רגע ורגע של היום. אלו היו החיים שלי באיטליה, אבל עכשיו הדברים שונים.

עכשיו אני נקרע לשני חלקים כשאני חושב על החיים שאני עומד לקבל מעתה והלאה. את הקיץ האחרון העברתי בדרך שונה. הייתי עם משפחתי באיטליה, מבלה כל רגע ורגע איתם. חייתי עם אבי, עד שאמי הציעה לי הצעה שתגרום לחיי להשתנות, והזמינה אותי לעבור לגור עמה באמריקה. כן, הוריי גרושים. הם התגרשו כשהייתי בן חמש, ואני לא חושב שזה השפיע עליי בצורה כזו או אחרת. הייתי רואה את שניהם כל הזמן, והכל רק גרם לי פשוט לטייל. לא סבלתי מזה, הם עצמם פשוט לא היו ביחד יותר.

אך אמי היא שונה משאר המשפחה. היא איטלקיה-אמריקאית, היא נולדה שם והתגוררה בארצות רבות מידי על מנת שאזכור. טיילתי בכל העולם, הלוך ושוב, ואם לומר את האמת, אהבתי את זה. היא עובדת בחברה גדולה ומאוד מוכרת, גוגל. שם היא הכירה בחור, והם התחתנו בנייר. לא הייתה חתונה.

אני חושב שהסיבה שבגללה היא הציעה לי את זה מלכתחילה הייתה שהיא יודעת שנפגעתי. מאז שהיא פגשה את בעלה וחיה את חיה עם משפחתה החדשה שלה, לא יכולתי לדבר איתה או אפילו להתראות איתה כמו פעם. היא הכל בשבילי. אני אוהב אותה מאוד. בלעדיה אני מרגיש שאני לא שלם. עם כל הקיטשיות של המשפט. אני מניח שאתם יכולים להגיד שאני ילד של אמא, אך יש לי את כל הסיבות שבעולם להיות אחד.

היא התקשרה אליי יום אחד ואני עדיין זוכר את ההתרגשות בקולה כשפתחה אתה השיחה. לבעלה החדש יש בית משלו, מפואר מאוד על פי מה שאני יודע, ויש לי שם חדר שמור בשבילי. הוא היה מאוד נרגש ושמח שאני עלול לעבור, אז איך יכולתי לסרב לחצות את הים על מנת לחיות באמריקה?

היו לי את הספקות שלי לגבי בעלה. אני יודע כבר ממזמן שהיא מאושרת, אבל הייתי מעט מאוכזב. אני בכל זאת הבן שלה, והיא מאושרת עם משפחה אחרת. אני לא בטוח שיש ילד שיהיה שמח לראות את ההורה הרווק שלו מתחתן עם מישהו אחר. אני עדיין חושב שאני לא אחבב אותו, ואולי אני באמת לא. הוא באמת לקח את אמא שלי, אז קראו לי קטנוני, אבל אני מסוגל להרוס משפחה אם אצטרך. אני סתם צוחק. או שלא?

אני לא עומד לשקר, אני משקשק. חסרה לי רק שנה וקצת עד שאהיה בן 18. עד שאהיה בוגר. רוב ילדותי כבר איננה ואיני יכול להעמיד פנים שאני ילד שוב על מנת לחיות מחדש את החיים מחדש. אך הפעם, אחיה את סוף ילדותי בדרך שונה, הפעם אמריקנית. מקסימום אם הכל ישתבש שם תמיד אוכל להגיד שנחטפתי.

"ליאו." אמא שלי הפריעה לי במחשבותי.

"כן, ג'ני?" פניתי אליה בשמה הפרטי. 

בחור איטלקי (bXb)Where stories live. Discover now