בחור איטלקי (bXb)

פרק 13: גשם

התעוררתי מהשינה הארוכה ביותר שאי פעם הייתה לי. ראשי מונח על המיטה, ידיו של דרק עדיין כרוכות סביבי. כאילו לא זזנו מילימטר. זה די לא אופייני לי, אני בדרך זז הרבה מאוד בשינה. שמעתי אותו מפהק וחייכתי.

אני מרגיש משהו.. משהו קשה.. "בבקשה תגיד לי שזה רק הטלפון שלך." מלמלתי.

"סתום, זה בוקר, למה אתה מצפה?" הוא אמר בקול צרוד.

נבהלתי מעט וקפצתי מהמיטה, גורר איתי חלק מהשמיכה שכיסתה אותנו. נלחמתי להסיר את הבד ממני כשהסתבכתי בו. ויתרתי כשהבחנתי שזה דרק שמחזיק את השמיכה, ואם הוא לא ישחרר אותי אני תקוע פה לנצח.

"דרק! שחרר אותי!"

"אה? מה?" הוא עשה כאילו לא הבחין בכלל ושחרר אותי. 

"יורד גשם."

הבטתי אל החלון הסגור. איך הוא ידע שזה גשום? רעמים נשמעו כאילו באות. הוא פתח את החלון והביט אל הגשם הזולג אל הבריכה. זו הייתה החופשה הראשונה שלי כאן וממש רציתי ללכת לבריכה, חבל. 

הלכתי אל האמבטיה והתחלתי לצחצח את שיניי. לאחר שסיימתי את ענייני יצאתי מהדלת והתנגשתי לפתע בדרק. הוא הרכין את ראשו על מנת לנשק אותי ואני נפלתי על הרצפה כשהתרחקתי.

"צחצח את השיניים שלך אם אתה רוצה מהשפתיים שלי." ליקקתי את שפתיי על מנת להתגרות בו.

הוא גלגל את עיניו ומיהר אל המקלחת. הנה אנחנו מתחילים..

"עכשיו בוא נדבר על התספורת שלי. הייתי רציני לגבי זה." דרק אמר כשיצא מהחדר.

"טוב, עכשיו כשאתה לא עם ויקי, אני יכול להגיד לך שכדאי שתשאיר את השיער שלך בדיוק ככה. זה ממש מושך ככה ואני באמת אצטער אם תגזור." אמרתי לו בכנות.

הוא הביט בי ואז התיישב עליי, עדיין שכבתי על הרצפה.

"מה שתגיד, אני אעשה." הוא חייך ולחץ את שפתיו על שלי.

גניחה חלשה ברחה מפי כשהור התחיל להזיז את אגנו כנגד שלי, שפתיו נעות על שלי בחום. התנועות שלו היו פשוט לא.. לא מתאימות.. איכשהו רגליי לבושות במכנס פיג'מה שאותו אני לא זוכר שבכלל לבשתי. כל איברינו  מתחככים זה בזה.

דחפתי אותו ממני. אפילו שהרגשתי די טוב זה מביך מידי בשבילי.

"מה לא בסדר?" הוא שאל אותי.

"זה קצת לא ראוי שנעשה."

"כן זה כן."

"כמובן שזה ראוי בעינייך, אתה נהנה מזה, אני צודק?"

"זה לא הוגן!"

"גם לא החיים." משכתי בחולצתו ונשקתי לו במהירות לפני שקמתי ורצתי מהחדר. דילגתי בשמחה במסדרון וקפאתי כשירדתי במדרגות והבחנתי בדמות נוראית מול עיני. מבט רשע בעיניה.