ג'י-וון קרא את ההודעה ולא ידע איך להגיב, דונגהיוק שכרגע החבר הכי טוב שלו אמר לו שהוא אוהב אותו.
הוא לא מכיר אותו טוב כמו שהוא הכיר לפני חודשיים, עכשיו הוא לא זוכר עליו כל כך הרבה דברים.
ג'י-וון:
בוא נפגש מחר.
הוא עשה כאילו הוא מתעלם לגמרי מההודעה, אבל הוא לא התעלם. הוא רצה להגיב על זה אבל לא בהודעות.
דונגהיוקי שלי:
אממ אוקיי, איפה?
ג'י-וון:
אני אבוא אלייך.
דונגהיוקי שלי:
אוקיי.
ג'י-וון:
אדבר איתך כבר מחר, ביי.
דונגהיוקי שלי:
אממ אוקיי, ביי.
ג'י-וון סגר את הטלפון שלו וחשב מה לעשות עם זה, מכל החודשיים האלו שהם מדברים הוא התחיל להרגיש דברים כלפיי דונגהיוק, אבל הוא לא היה בטוח אם זאת אהבה או סתם רגש אחר.
הוא נשכב על המיטה שלו במחשבה מה לעשות, באמת שלא היה לו כלום לעשות.
ג'י-וון הסתכל על התקרה הלבנה וראה שם את דונגהיוק, הוא פשוט דמיין אותו מכל המחשבות עליו. ישר הזיז את כל גופו והסתכל על הארון שלו, אבל להסתכל על הארון לא יעזור לו להפסיק לחשוב על דונגהיוק.
הקול שלו הידהד בראשו, הוא דמיין את העיניים שלו ואת החיוך שלו. כל חלק בו.
כשנרדם, חלם עליו ועל דונגהיוק. הם היו במערכת יחסים שגרמה לג'י-וון לחייך כשהוא ישן.
ג'י-וון התעורר והרגיש שעברו בדיוק שלוש דקות מהשניה שהוא סגר את עיניו, אבל כשהוא הסתכל על השעון הוא ראה שהשעה כבר שבע בבוקר.
הוא החליט ללכת עכשיו לדונגהיוק, מקסימום הוא לא יהיה שם ואז הוא יחזור לביתו.
לקח את הטלפון שלו, מפתח ויצא מהדלת של ביתו במהירות.
כשהגיע לדונגהיוק, הוא היה שניה מלדפוק על הדלת, הוא החליט שמתי שהוא יראה את דונגהיוק הוא ידע מה לעשות, הוא ידע יותר טוב מה הוא מרגיש אליו.
ג'י-וון לקח נשימות עמוקות ודפק על הדלת, דונגהיוק פתח לו ישר והסתכל עליו בעיניים מופתעות. "היי"
ג'י-וון לא ענה לזה, הוא חשב שהוא ידע מה הוא מרגיש אבל עכשיו הוא מסתבך יותר, לראות את דונגהיוק עשה לו צמרמורות בכל הגוף.
הוא לקח עוד נשימה עמוקה והתקרב אליו, ג'י-וון בלי לומר משהו חיבר את שפתיהם ביחד ועיניו של דונגהיוק נפתחו מתדהמה, כרגע הבן אדם שהוא אוהב מנשק אותו.
לקח לו כמה שניות אבל אחרי כשקלט מה קורה, הוא זרם עם הנשיקה המפתיעה עד שהיא התנתקה מחוסר אוויר של שניהם.
"אני חושב שאני אוהב אותך" ג'י-וון אמר בשקט.
"אני יודע שאני יאהב אותך" דונגהיוק גם אמר וחייך.
הסוף.
