״אדוארד, שב יקירי.״ הורתה איזבל.
״ספר לי, איך קריפטון מבפנים?״
״נחמדה, פחות מרתקת מבסיפורים.״ אמר אדוארד.
״וביררת לי?״ היא שאלה.
״אני מצטער, לא הצלחתי לגלות. הם כנראה מסתתרים ממש טוב, לא הצלחתי לגלות מי הם.״
״אדי, אין לנו עוד הרבה זמן, אני צריכה לגלות מי הם.״ איזבל נאנחה.
״אני אגלה, אני פשוט צריך עוד זמן. מה בכלל הלחץ סביבם? סך הכל חבורה של ילדים.״ זלזל אדוארד.
״הלוואי והיו. הם קו ההגנה האחרון ואני מניחה שההכי טוב של פראסום. הם אפילו לא יודעים כמה הם טובים. אני צריכה לגלות מי הם ולהרוג אותם מהר. הם כרגע היחידים שמפריעים לי.״
——
אלכסנדריה׳ס פוב |
״היי אבא.״ אמרתי לקו הטלפון. ״מה שלומך?״
״מה את חושבת ששלומי?!״ הוא צעק.
״אני מקווה שטוב.״ נאנחתי. אני שונאת לדבר איתו. כל שיחה איתו כל כך מבאסת עד שעולות בי מחשבות אובדניות.
״אז לא טוב!! חרא!!״ הוא רטן.
״כדאי שתשלח משוב לשירות לקוחות של המוסד לגמילה.״ גלגלתי עיניים, מקווה שירגיש את הגלגול והזלזול.
״בשביל מה התקשרת? אני לא רוצה לשמוע אותך.״
״המשגיח שלך ביקש את זה, זוכר? הוא אמר שזה טוב להחלמה שלך.״
״על הזין שלי, את הכנסת אותי לכלא!!״
״היה עדיף שתמשיך להפסיד כל סוף שבוע שלושים אלף ליש״ט בהימורים?״
״היה עדיף שתהרגי אותי.״
״אני אחשוב על זה. נדבר.״ ניתקתי את הקו.
״אלכס.״ תפס אותי כריסטופר במסדרון.
״מה החלטת?״
״החלטת?״
״לגבי התינוק, מה את עושה בסוף?״
״הפלה, ברור.״
הוא נאנח.
״את רוצה שאני אהיה איתך?״ הוא שאל, לא הביט בעיניי.
״אתה רוצה להיות איתי?״
״בהפלה כן, אני לא רוצה שתעברי טעות שלי לבד.״
״מתי כבר תסלח לי?״
״לא בקרוב.״ הוא אמר והלך.
////
״מה כל כך דחוף?!״ שאלתי, השעון הראה שתיים בלילה, כולם התכנסו בחדר של כריסטופר.
״פראסום, מישהו הפיל את המחשבים שלהם.״ אמר מת׳יו.
״נו? שיקראו לטכנאי מזורגג, מה אני קשורה?״ שאלה ויולטה.
״הלוואי וזה היה העיניין. המחשבים לא נפלו מקצר חשמלי, הם נפלו ממתקפה, הם זרקו משהו על האקרים.״
״לא שלא אכפת לי, כן? אבל מה הם רוצים מאיתנו?״ שאל ניקלאוס, קולו היה עייף.
״אם מי שהם חושבים הפיל את המחשבים, הוא עשה את זה מסיבה אחת. עלו עליכם. זה כמו סימן. במחשבים יש את כל המידע עליכם.״
״ומה לעזאזל אנחנו עדיין עושים פה?! אין לכם מחבוא לשמור אותנו בו?!״ שאלה ג׳סיקה, ועכשיו כולם כבר היו מפוקחים הרבה יותר.
״איך הגעת לפה מהר כל כך?״ שאל כריסטופר את ג׳סיקה.
״הייתי ערה.״ אמרה.
״גם אני, אבל את הגעת ממש מהר, היינו אמורות להגיע באותו הזמן.״ אמרה ויולטה.
״לי יש ניחוש, מוכנים?״ שאל ניקלאוס. ״ג׳סיקה כבר היתה בחדר.״
כל הגבות בחדר הורמו כאחד, ג׳סיקה נאנחה.
״לכו תזדיינו, בסדר?״
״אם את מתעקשת.״ מלמל כריסטופר.
״הם מארגנים לכם מסוק גדול כדי שתכנסו בו ביחד. תשמרו על סבלנות. לבנתיים תחליפו בגדים.״ אמר מת׳יו.
פניתי לדלת, כדי ללכת לחדר שלי להביא בגדים.
״לאן את הולכת?״ שאל מת׳יו. ״קחו.״ הוא הוציא מהארון שלו שקית שחורה שנפלו ממנה ככל הנראה חליפות עטופות ניילון.
״אלו טישרטים ומכנסיים, תתלבשו.״
הבטנו בו לרגע.
״כאילו שאתם מתביישים!״ רטן. ״בנות תתלבשו, אנחנו פשוט נסתובב.״
אה, בסדר. ׳נסתובב׳, בטח.
הם היו בחצי גבם אלינו, ואנחנו התלבשנו מהר.
וכשהיה תורם של הבנים להתלבש, ישבנו וצפינו בהם.
״יופי, העיקר שאתן דאגתן לעשות בלאגן.״ אמר כריסטופר תוך כדי שלבש את הטי-שרט השחורה.
״כאילו שנפספס את ניקלאוס בלי חולצה.״ אמרה ג׳סיקה.
״אני מתחיל להרגיש מקופח.״ מלמל אמיל.
״חברים! חדשות טובות!״ הכריז מת׳יו, ״מחכה לכם מסוק בגג, אנחנו עכשיו נטפס בעזרת המרזבים על למעלה, הם מעדיפים שלא תסתכנו במדרגות.״
״אוי אלוהים.״ נאנחה ויולטה.
״למה בכלל נולדתי?״ שאל אמיל, מזייף דמעות.
״שלושים שניות אתם מחוץ לחלון שלי.״ פקד מת׳יו.
יצאנו מהחלון שלו, מנסים להשאר על קורה דקיקה שנוצרה על מנת לעצב את הבניין.
צעד אחר צעד, מחזיקים ידיים, כריסטופר היה הראשון להגיע למרזב.
הוא הביט בנו לרגע, מבט מלא אמירה - אם אמות, תדעו שהייתם חשובים לי.
עינייו סרו אליי. הוא חיבק אותי במבטו. הוא הביט בבטן שלי ואז שוב בעיניי. הוא היה הראשון להנהן, ואני אחריו. מין הסכמה לא מדוברת של, אני אהבתי אותך ואת אהבת אותי, וככה זה עבד.
הוא טיפס לאט לאט, ניקלאוס עלה אחריו, ואז ויולטה, וג׳סיקה, אחריה אמיל ואז הגיע תורי.
קוראים לזה ׳קוף׳ בצבאות. כי הטיפוס דומה לשל קופים.
רגליים רפויות מתקרבות אל הידיים ונלחצות. עכשיו תורן של הידיים להרים עצמן ולחבק למעלה יותר.
עצמתי עיניי בחוזקה, רק לא להסתכל למטה, רק לא להסתכל למטה, אמרתי לעצמי, זין. איבדתי ריכוז והסתכלתי למטה.
העצים שמלמטה נראו גבוהיים, עכשיו היו זעירים.
לא לחשוב על זה, לא לחשוב על זה, לחשתי לעצמי.
המשכתי להתקדם, מכריחה את עצמי לעצום עיניים.
כריסטופר הגיע לגג, ואז, קול ירייה פילח את האוויר.
וצפינו בגוף מוכר צונח מטה.
YOU ARE READING
חבורת הלכלוך || הושלם
Novela Juvenilשישה ילדים בני 17, שנמצאים בראש פרשת רצח, מחפשים את דרכם החוצה, הם במקביל מתמודדים עם הבעיות שהחיים הציבו להם, מנסים לאסוף את השברים ולהחלים. בזמן שזו מחזיקה תינוק בבטנה, והשניה עוברת אונס אכזרי, בזמן שכל אחד מנסה להתמודד עם הבעיות שלו, הם מתמודדים...
