^למעלה, שיר הדמות של הרה.
~~~
השדה הארורה הזאת, גונגהו הייתה צריכה לדעת מה הייתה המטרה המקורית שלה. זה היה כישלון טרגי, לאבד את הריכוז שלה לפרק זמן שכזה...
לפני שהיא הספיקה למצמץ זה כבר היה מעבר לשליטתה, היא הרגישה קפואה פתאום, ומשהו הכאיב לה, הכאב צרב והיא מצאה את עצמה נושכת את שפתיה כדי למנוע מקול כלשהו שעשוי להעיד על חולשה לחצות את שפתיה.
בשביל אחד הכשפים הזמן נע ממש לאט, ובשביל אחת אחרת הוא נע בצורה שגרתית. היא פשוט הייתה נעולה על ידי משהו שתפס אותה.
מעבר לצפצוף המוחלט שבראשה, היא יכלה לשמוע משהו מרחוק, דיבורים כאלה. היא ראתה שהשדה פנתה אל הכשפית אפורת השיער. קולות של צפצופים חצו את אוזניה, מונעים ממנה לשמוע את השיחה כמו שצריך.
אבל ברגע שזו סיימה לדבר הזמן שוב התחיל לנוע, והשדה שלחה את ידיה קדימה וכוחותיה נהרו בפניה, הכשף זינק למול הכשפית ושניהם קרסו בבליל של איברים זה על זו יחד עם הבזקים ארגמניים שניתזו על המראות מסביב, נראים משופדים להפליא. שניהם נראו המומים שעה שזאת משכה את הצללים שלה יחד עמה, וגונגהו חשבה ששמעה צרחה שם ברקע, מעבר לצפצוף.
השדה בחנה למספר רגעים את הכשפים המאוד גוססים למראה ששקעו להם בבריכת הדם של עצמם, וגונגהו פלטה נשימה עמוקה ונמהרת פתאום, גורמת לה להסיט את מבטה לעברה. "עכשיו כשסיימנו עם שני אלה," השדה בפשטות, מטה את ראשה אנה ואנה, היא הסתובבה שוב לעברה ועיניה הקרות מצאו את שלה.
...והשרפית נוכחה לגלות שבמרכז גופה היה בפשטות גמורה חור שנוצר מההבזק שזו שלחה לעברה קודם לכן ושיתק אותה במקומה. זה בהחלט הסביר את כל התחושות. זה היה מדהים, כשהכל קפא היא פשוט נותרה מאובנת בכל צורה, אפילו לא יכולה להוריד את עיניה ממקומן.
גונגהו קרסה באחת על הרצפה, ועיניה מצאו פתאום את עיניה הבוהקות באדום של השדה. "הא." נשפה בשקט, עיניה מתמקדות ברגליה היחפות של השדה שדרכו על החול כשזו צעדה לעברה באיטיות. במוחה, היא כבר יכלה להבין את הכל, כשהסתכלה אז אחורה. היא לא הייתה צריכה להיות. "את באמת היית שקטה כשהכשפית בגדה. מה, היא עבדה על חוטים בשבילך?"
"היא עניין נפרד ואני עניין נפרד." אמרה בשקט ונעצרה למולה. עיניה של גונגהו עלו אל פניה הריקות, והיא ידעה היטב כבר מה תכננה לעשות. "ולצערי גם את עומדת להיות עניין נפרד."
"את ממעיטה בערכם של מושלים." סיננה השרפית.
שעה שרכנה השדה חייכה לעברה ושלחה את ידה אל החגורה שלה, שולפת מהנדן פגיון במשיכה חדה ומסובבת אותו בידה במיומנות, מצמידה אותו אל צווארה ללא כל שום מאבק לשלוט בו, ידה השנייה לופתת את אחת מכנפייה באלימות. "את ממעיטה בערך צאצאיה של לילית'."
YOU ARE READING
האביס; מלחמה (MaleXMale)
Fantasy•הושלם• -החלק השלישי של סדרת "האביס", לא מומלץ ללא קריאה של שני החלקים הנוספים- והכי גרוע קרה. כל מה שיכל להשתבש, השתבש. במסע נואש נגד הזמן, לורד וכל מי שמוכן ויכול לעזור מנסים להציל את לופין מידיו של היצור שיכול לגרום לגרור שרף בן אלמוות היישר מעבר...
