מקום לקרוא לו בית (boy×boy)

פרק 12

"שמישהו יסביר לי מה עשינו לא בסדר שזכינו שכולכן תהיו במחזור באותו היום" אלכס אמר לבנות וחטף צעקות מכל הכיוונים.
"מה כבר ביקשתי אלכס? שתקנה לי שוקולד. זה כל כך קשה? חשבתי שאתה חבר שלי" מישל העמידה פני נעלבת. או שהיא באמת נעלבה אני לא יודע. זה כל כך גבר מצידי לומר את זה אבל הן פשוט הדוגמה המושלמת לסטראוטיפ שבנות במחזור מתנהגות בצורה קיצונית. ורוצות שוקולד.
"אין תקציב לשוקולד מישל. כי את אוכלת שוקולד בכמויות כשאת במחזור. אני מנסה לחסוך לתיקון של האופנוע..." אלכס הזכיר לה והיא נתנה לו מכה בירך. "אאו! זונה" הוא מילמל וקיבל מבט של רצח שגרם לו להשתתק.
"שרוני..." מישל עברה להתחנן לאדם השני שיש לו כוח אליה. כן כל זה קרה בבוקר, הבנות פשוט ישבו בסלון והתלוננו שכואב להן. ואנחנו ניסינו להקים אותן.
"אני אקנה לך אחרי בית הספר בייבי" הוא אמר והיא שלחה לו נשיקה באוויר.
"טוב ריקי יאללה לקום אחרת אנחנו נאכל היום קורנפלקס עם חלב לארוחת בוקר!" רפאל אמר וזרק עליה כרית.
"פחחח היית מת רפאל אני לא זזה מפה עד סוף המחזור" ריקי ירקה ותומר הגיעה ונישקה אותה.
"בוא אלכס אני אעזור לך" היא נאנחה בייאוש והם הלכו למטבח.
"טוב בנות יאללה קומו יש בית ספר" רפאל אמר ברצינות והן הסתכלו אחת על השנייה ונאנחו.
"רפאל כואב לי" אוליביה התלוננה.
"לוקחים כדור והולכים לא ביג דיל" קים זרק הערה וארבעתן הסתכלו עליו במבט רצחני.
"זה לא עובד ככה קים!" זואי ירקה וגלגלה עיניים.
"רפאל לא יקרה כלום אם ארבעתנו נבריז. מחר גם אם יכאב לי פי שתיים אני אלך מבטיחה" אוליביה חזרה לדבר והן הנהנו מאחוריה.
"נכנעתי תעשו מה שבא לכן" הוא התייאש ותפס אותי בפתאומיות. "זאת הסיבה שאני גיי" הוא חיבק אותי מאחור, נשק ללחיי ועלה בחזרה לחדר שלנו.
-
בבית הספר היה רגיל... שמתי לב שהבריון ההוא, ג'ורדן, שהציק למארק לא הגיע כבר כמה ימים. אני כמעט בטוח שהוא הושעה. יותר נכון הייתי.
"היי אתה ילד!" שמעתי צעקה מאחורי והסתובבתי בבהלה. "יש לנו עניינים לא גמורים" הוא הגיע מהר וסגר בחוזקה את הלוקר שלי על אצבעותיי. כאב הכה בכל גופי והתאפקתי להחזיק את דמעות הכאב שאיימו לפרוץ מעיניי.
"עזוב אותי" אמרתי במין יללה מוזרה של כאב. תוך כמה שניות כל בית הספר התאסף סביבנו.
ניסיתי להתרחק ממנו אך הוא תפס בצווארון חולצתי והצמיד אותי ללוקרים בחזרה באכזריות.
"תודה לילד ההוא שהגנת עליו. בלעדיו עוד היו לך אצבעות" הוא אמר וכיוון את מבטי אל אצבעותיי הנפוחות בעזרת עיניו.
"אתה לא יכול להציק לילדים שקטנים ממך" אמרתי. וואו זה נשמע משפט כל כך תמים אבל אני באמת מאמין בזה. כמו שהוא לא מרביץ לבנות שלא ירביץ גם לילדים קטנים ממנו.
"זה מאוד עצוב שאתה אפילו לא מתחרט" ג'ורדן מעט התעצבן ולא הבנתי למה. מה הוא רוצה ממארק? "מה? יש בינך לבין הגיי הקטן איזה משהו? זה העניין?" הוא התחיל להתגרות בי.
"לא. עכשיו תיתן לי ללכת" ניסיתי לשמור על קור רוח למרות ששיקשקתי מבפנים.
"אתה לא תגיד לי מה לעשות חתיכת מתרומם מסריח!" הוא צעק ודפק אגרוף בלוקר מאחורי.
"היי מה קורה פה?! מי אתה? תעזוב את הילד הזה עכשיו ג'ורדן!" נשמע קול מאחורי. זאת הייתה תומר, בת הזוג של ריקי.
"אל תגידי לי מה לעשות" הוא אמר בעצבים.
"אמא ואבא יהרגו אותך" היא אמרה והוא נאנח, נתן עוד אגרוף ללוקר ועזב אותי. שחררתי נשימה שלא ידעתי שהחזקתי ונפלתי על הרצפה לפני ששמתי לב שהייתי בכלל באוויר.
"לפזר את ההפגנה" היא צעקה ועשתה תנועות סילוק עם הידיים "בוא. ניקח אותך לאחות" תומר פנתה אלי והושיטה לי יד לעזרה. תפסתי את ידה ומשכתי את עצמי מעלה בעזרתה.
"תודה" אמרתי לה כשהתיישבנו בחדר האחות.
"שטויות אני יודעת שג'ורדן בריון" היא אמרה בפשטות.
הייתה שתיקה די מביכה ואז אמרתי
"לא ידעתי שהוא אח שלך. הוא לא אמור להיות מחונך לתמוך בקהילה הגאה?" שאלתי בבלבול. איזה בן אדם שאחותו הגדולה לסבית מסוגל להיות כל כך הומופוב?
"הוא כמו כל השטחיים האחרים. לא מסוגלים להתמודד עם הומואים אבל כשהם לבד בבית הם רואים פורנו של לסביות. אידיוט" היא אמרה גורמת לי לצחקק. כשהיא ראתה שסוף סוף חייכתי זה גרם לה לחייך גם. "אמרו לך פעם שיש לך חיוך יפה? אתה צריך לחייך יותר" היא אמרה בטבעיות וגרמה לי לגחח.
"למעשה כן. אלכס אמר לי ביום הראשון שהגעתי"
-
"אנחנו בבית!" שרון צעק ואף אחד לא הופתע לראות שהבנות נשארו בדיוק כמו שהיו כשעזבנו אותן, לא זזות מילימטר, ורפאל המסכן משרת אותן.
"בייבבבבבב-" מישל התחילה להתחנף אבל שרון קטע אותה.
"הבאתי לך שוקולד תרגעי" הוא זרק לעברן שקית מלאה בחבילות שוקולד.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה בילדותיות והוא חייך בייאוש.
"מסכן, עבדת קשה?" התחלתי ללכת לכיוון רפאל ולעגתי לו. ניסיתי להסתיר את ידי כדי שלא ידאג.
"אוי תזהר ממני אני גמור מעייפות" הוא הרים אצבע באזהרה.
"תקשיב לו ליאון הוא עצבני כשהוא עייף!" ריקי צעקה מהסלון.
"רוצה שאני אעשה לך מסאג'..?" עמדתי על קצות האצבעות ולחשתי באוזנו, נושך אותה קצת.
"אתה תהרוג אותי בסוף" הוא נשך את שפתיו ונאנח.
תפסתי את ידו וגררתי אותו לחדר.
"תהנו!" שמענו את זואי צועקת והסתכלנו אחד על השני בחיוך מבולבל.
"תוריד חולצה" ציוויתי עליו כשנכנסנו לחדר והוא חייך בהתגרות ומילא אחר הוראותיי. "תשכב" המשכתי לצוות. אני חייב לומר שזה כיף להרגיש השולט.
"כואב לי הגב" הוא התלונן.
"אמרתי תשכב" המשכתי בטון הקר שלי והוא נשכב בכאבים.
עליתי עליו והתיישבתי על גבו התחתון. הוא נאנק מכאב אבל התחלתי לזוז לאט קדימה ואחורה. כדי לעסות את הגב שלו. כן. לא ניסיתי לחרמן אותו או משהו כזה.
עסיתי את כתפיו והוא גנח בעונג, אלוהים הקול שלו כל כך גברי. אני נשמע כמו בחורה כשאני גונח.
"די תשתקו! עד לפה שומעים אותכם" שמענו את מארק צועק מהסלון.
"מארק עזוב אותנו בשקט ותחכה שיסתיים לאלכס הריתוק י'חתיכת מתוסכל מינית!" רפאל צעק לו בחזרה גורם לי להיאנח ולצחוק.
"אני מבין שאתה עדיין עייף" אמרתי בצחוק.
"תשתוק ותעסה" הוא אמר בעצבים ואני נאנחתי שוב ונשכבתי אליו.
"בוא נישאר ככה קצת" לחשתי ברוגע והוא זז טיפה כדי לפנות לי מקום לידו.
"כיף לי איתך" הוא חיבק אותי ונשק לראשי. התכרבלנו אחד בתוך השני ונחנו.
"זאת שיטה יותר טובה לגרום לך להפסיק להיות עייף" צחקתי על הסיטואציה והוא חייך. הוא שיחק בשערי ואני בשערו ואני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הייתי מאושר ככה. הוא עושה אותי מאושר.
"אני אוהב אותך" הוא מילמל ונישק את ידי לכל אורכה.
"גם אני אוהב אותך" אמרתי בחזרה ובפעם הראשונה בחיי ממש התכוונתי לזה.
נרדמנו ככה. אחד בתוך השני.
-
"רפאלללללל" צרחה מחרישת אוזניים הקימה אותי משנתי. שפשפתי את עיניי וניערתי את רפאל שיקום.
"לך מפה" הוא מילמל ודחף אותי ממנו. נפלתי אחורה והוא נבהל מהרעש שגופי עשה כשפגע ברצפה.
"אהוב שלי אני מצטער" הוא צחק והרים אותי. "תראה לי את היד שלך זה נראה רציני" הוא אמר ואני חושב שנהייתי אדום מרוב לחץ. הוא חושב שזה בגללו.
"זה שום דבר רפאל" גימגמתי וניסיתי להסתיר את ידי בצורה לא מחשידה.
"לא ליאון תראה לי את זה" הוא פקד עלי ומשך את זרועי, חושף יד אדומה ומעט נפוחה. כשהייתי אצל האחות היא שמה לי קרח אבל אמרה שנצטרך ללכת לראות רופא. התחננתי לתומר שזה ישאר בינינו והיא אמרה שהיא לא תגלה להם כלום בתנאי שאתן לה לקחת אותי לבדיקה לוודא שאני בסדר.
"אני בסדר" נאבקתי בו אך הוא לא עזב.
"רפאל!!!!" צעקו שוב מלמטה, אולי ריקי. שנינו המשכנו בשלנו והתעלמנו ממנה.
"זה נראה לא בסדר ליאון, זה מאוד רציני לנפילה כזאת קטנה" הוא דאג וסוף סוף נשברתי ואמרתי לו את האמת.
"זה לא מעכשיו! זה לא מעכשיו בסדר? הבריון ההוא סגר עלי את הדלת של הלוקר. זהו תעזוב את זה" החזקתי את ידיו בתקווה שלא יכעס אבל הוא ליטף אותי ונישק את ידי.
"למה אתה מסתבך ככה?" הוא שאל בדאגה ונאנחתי בעצב.
"רפא-"
"שמעתי אותך זונה! תרגעי כבר!" הוא צעק לריקי שעלתה לו כבר על כל העצבים ואני צחקתי למרות הדמעות שהיו בעיניי. אני כזה רגיש אני שונא את זה. כל דבר קטן יכול לגרום לי לבכות.
העפתי מבט בשעון וראיתי שהשעה שבע וחצי. מה?! אין סיכוי שאני ארדם בערב.
מה שכן הייתי רעב. פספסנו את ארוחת הצהריים לטובת שנ"צ.
ירדנו לקומה הראשונה מחובקים וראינו את מארק יושב עצבני בתוך ערימת בנות במחזור.
"מסתתר טוב מארק" רפאל צחק עליו כשירדנו וכשהוא ראה אותנו מחובקים הוא רק כעס יותר.
"מה קרה?" ביקשתי עדכון.
"חזרתי הביתה מהריתוק והילד המתוק רצה סקס. אבל הוא לא יכול כי יש לו מבחן באנגלית והוא צריך להתכונן" אלכס הסביר מהמטבח. כן הוא ושרון נודבו להחליף את מישל וזואי שאחראיות על ארוחת הערב. "ועכשיו אני עסוק. אז הוא יצטרך לחכות" הוא הוסיף, גורם למארק להיות יותר עצבני.
"אל תדאג מארק, אם זה מעודד אותך אני עובר את זה כל חודש" שרון זרק הערה שמאוד הצטער עליה כשמישל סימנה לו עם אצבעה שהיא מתכוונת להרוג אותו.
"נחמד מצידך לזכור את לוח המבחנים של מארק. בהתחשב בעובדה שאתה לא זוכר את שלנו" אוליביה צחקה עליו והוא זרק עליה חפיסת שוקולד. היתרון בלגור בבית עם ארבע בנות הוא כמויות השוקולד שאפשר למצוא בו.
אוליביה תפסה את החבילה ופתחה אותה בפראיות, כמו חיה טורפת עצבנית. דחפה את כולה לפה והשאירה אותנו בשוק. "אני רעבה" היא הצדיקה את עצמה בפה מלא וכולם צחקו.
"אלכס רוצה שאני אחליף אותך? גם ככה קשה לך עם הרגל והתאמצת מספיק בבוקר" הצעתי ואלכס קפץ על המציאה.
"כן! תודה!" הוא לקח את הקביים והלך לשבת ליד מארק. הוא עטף אותו בידו והתחיל לנשק את ראשו מיליון נשיקות קטנות אבל מארק דחף אותו.
"לך ממני נבלה" הוא אומר בכעס ואלכס חייך חיוך ענק. מה כל כך מצחיק אותו?
"אני יודע שאתה היית חרמן אבל יש לך מבחן חשוב באנגלית. אין לי עתיד אז אני די תלוי בך" אלכס הסביר את עצמו אך מארק לא קנה את זה.
"גם אני יכול להיות מרושע אלכס. מעכשיו גם לך אין סקס" מארק הציב עובדה ובפעם הראשונה מאז שהגענו לסלון הוא חייך.
"בייבי אתה צוחק נכון?" אלכס התחיל להילחץ. אני יכול להישבע שמי שלא היה יודע שהם מדברים על סקס היה בטוח שקרה משהו רציני.
"היית מת שאני אצחק בן זונה" הוא חזר להיות עצבני. אני פשוט חולה עליו.
"נו די מארקי... אני מצטער אני לא אמרח אותך ככה יותר אני מבטיח. אל תגיד דברים שתתחרט עליהם אחר כך" אלכס דיבר וכולם צחקו על הסיטואציה. הוא מתנהג כאילו מארק מינימום נפרד ממנו. "כמה זמן?" הוא הוסיף בחשש. שאלוהים יעזור לו.
"אממ... עד שאני אהיה נואש כמו היום עוד פעם" הוא החליט ואלכס נאנח.
"זה לא פייר מארקי, על כל יום כזה שלך יש לי לפחות עשרה כאלה" הוא התלונן.
"תלמד לא להתעסק איתי" מארק משך בכתפיו והכה בחוזקה את ירכו של אלכס כדי לקום.
"היית צריך לזיין אותו, הוא חיכה שתחזור מהריתוק. זה די באשמתך בתכלס אם לא היית מסתבך ומגיע לריתוק היום היה לכם זמן ולא היית מקבל עונש" ריקי הצדיקה אותו אחרי שעלה לחדר וכולם צחקו מהמילה שהיא השתמשה בה כדי לתאר את המעשה של מארק.
"אני מתוסכל מינית רק מלשמוע אותו אומר את זה" אלכס אמר כשההבנה נפלה עליו, רק גורם לכולם לצחוק יותר.
"טוב ארוחת ערב!" אני ושרון צעקנו מהמטבח.
"בייבבבבבב..." מישל התחילה שוב.
"לא נמאס לך?" שרון צחק והגיש על את הצלחת לסלון, מנשק את ראשה באהבה.
הסתכלתי על אוליביה שבהתה בהם בעצב והרגשתי ממש לא נעים. מסכנה.
"בואו נראה סרט" זואי התחננה אל רפאל.
"מה יש לך מסרטים?" צחקתי עליה.
"אני. מכורה. לסרטים. דיסני בפרט." היא הדגישה כל אות במילה ואני הרמתי ידיים בהתנצלות. "אני שמה שומרי האגדות" היא אמרה. כל הבנים נאנחו וכל הבנות מחאו כפיים בהתלהבות.
"אני מפספס משהו..?" שאלתי ורפאל הסביר לי.
"יש להן אובססיה בלתי מוסברת על ג'ק פרוסט. לכולן. זה פשוט הזוי" יכולתי לקרוא בעיניו את המשפט 'אל תשאל'.
-
"טוב ללא ספק אפשר להבין את ההתלהבות סביבו" סיכמתי את הסרט בשמונה מילים כשחזרנו לחדרים. התאהבתי בדמות מצוירת.
"אני צריך לדאוג?" רפאל שאל בצחוק.
"להרגיש מאוים" תיקנתי אחרי כמה שניות של חשיבה.
"טוב אני לא חושב שאנחנו נירדם היום... רוצה לעשות קצת כיף?" הוא קרץ לי.
"אני חושב שאני אלך לישון בכל זאת" חייכתי ברוע והוא צחק והוריד חולצה.
"איך שבא לך. לילה טוב" הוא אמר בזמן שבהיתי בשריריו. הוא מהפנט אותי לפעמים.
"מממ לילה טוב" אמרתי, מאוד לא מפוקס אם יורשה לי לציין.

הפסקה וזה...
סתם אני חוזרת להעלות כי הסיפור מוכן ולמה לא😂
(הסיפור השני עדיין בהקפאה עד סוף החודש אם מישהו קורא אותו)