הגורל שלנו

פרק 1:

כעבור חמש עשרה שנים.

הבוקר עלה וקרני השמש החלו לחדור מבעד לתריסים השבורים והמוגפים שניסו למנוע מהם להאיר את החדר הקטן. מעל מזרון ששכב על ארבעה בלוקים גדולים של בטון שכבה נערה צעירה שהחלה להתעורר באיטיות על גבי רקע שעון מעורר שלא הפסיק לצלצל, הנערה הושיטה את ידה בניסיון להגיע אל השעון ששכב איפשהו על הרצפה הקרה.

בסופו של דבר היא התייאשה והחליטה לקום, המיטה השמיעה קול חריקה צורם והיא גררה את רגליה אל דלת עץ המובילה אל חדר האמבטיה כשהיא מתעלמת מהצלצול הבלתי פוסק.

הינה הגיע עוד בוקר, ג'ניפר היא אמרה לעצמה בעוד שהסתכלה על עצמה מבעד למראה הקטנה מעל הכיור עליו היא נשענה. מבנה פנייה הזכיר מעט צורת לב, שערה הזהוב הגיע עד מתחת לכתפיה ולמרות שלא היה נראה לעין שום פגם בה היא שנאה את המראה החיצוני שלה לא משנה מה אנשים היו אומרים לה, היא תמיד חשבה שהמראה שלה לא מתאים לאישיות שלה- אנשים היו רואים אותה כילדה קטנה ושברירית למרות שלא הייתה כזאת בכלל.

ג'ניפר בהתה בעיניה הבהירות והאפורות. השקיות השחורות שהיו מתחתיהן העידו שלא ראו שינה טובה זמן ארוך מידי ,היא נאנחה קלות, פשטה את בגדיה במהירות ונכנסה למקלחת.

שאר הזמן עבר מהר, היא לבשה את תלבושת בית הספר המחניקה ומהרה להכין לעצמה ארוחת בוקר קלה, אחר כך הוציאה את ארוחת הצהריים שארגנה לה מערב לפני ודחפה את הקופסה אל תיק הגב הקטן והקרוע שלה, היא תפסה את צרור המפתחות שלה ביד ימין והזדרזה לפתוח את דלת הבית ולנעול אותה אחרי שיצאה.

הרחובות היו ריקים, רוב האנשים היו עכשיו כבר בעבודה או עדיין בתוך הבתים ישנים, לא היה לו כבר לאן לברוח, עוד כמה רחובות והוא ייתפס. רוח עברה בשערו השחור כזפת של הנער הרזה בזמן שרץ במהירות בין הרחובות השונים. אני חייב להיפטר מהם חשב לעצמו.

מאחוריו שני צללים מאיימים רדפו אחריו והחלו לצמצם את הפער, הוא ידע שאם הם יצליחו להשיג אותו הוא לעולם לא יוכל להפסיק את כל הדברים הנוראים שעשה בעבר ולא רק הוא יסבול, אלא גם שאר האנשים שיכריחו אותו לפגוע בהם, והדבר שהפחיד אותו יותר מכל זה שהוא באמת ייהנה מכל רגע ורגע, או לפחות יאמין שזה מה שהוא אוהב לעשות. כל שהוא יכול לעשות זה לרוץ, לרוץ הכי מהר שהוא יכול ולקוות שמוירה שומעת את תפילותיו ושהיא תחליט לשנות את גורלו המר, כי רק לאלים יש את הכוח לעשות זאת עכשיו.

אחד הצללים התקרב במהירות רבה יותר מהשאר והצליח להשיג את הנער, זו הייתה נערה צעירה שהייתה נחושה להשיג את המטרה שהייתה מולה, עיניה השחורות נצצו והיו חדורות מטרה, והיא ידעה שהוא לא יוכל לרוץ עוד הרבה זמן.

היא הניפה את ידה הימנית הצידה ומצדו השני של הרחוב ברז כיבוי נפתח ומים החלו לפרוץ ממנו בחוזקה, בתנועה חדה היא כיוונה את ידה אל הנער. בניסיון נואש הוא ניסה לפנות אל אחת הסמטאות אך המים שטפו אותו ועצרו את ריצתו, רגליו לא הצליחו להחזיק אותו על המדרכה החלקלקה והוא נפל אל תוך הסמטה.