Chapter 3

423 39 10
                                    

החודש הראשון אחריי המעבר לסידני עף. אשטון הסיע אותי כל יום לבית הספר ואני זזתי מדרכם של אבא ואמבר. מייקל ולוק באו איתי ועם אשטון גם. בצהריים הלכו לטאקו בל.

היו לי עוד כמה עבודות שהייתי צריכה לעשות עם קאלום, למרות שהוא לא עשה כלום. בכל יום נתתי לו עיפרון ודף, למרות שהוא אפילו לא מצמץ. יום אחד קלטתי ריח מסויים ממנו, זה לא היה נים אבל זה היה נסבל. באותו היום שמתי לב שהוא לובש את אותו הסווטצ'רט והג'ינס השחור בכל יום. היה לו לכלוך מתחת לציפורניים והוא היה רזה ורופף. משהו בו נתן לי רצון לתת לו חיבוק.

זה היה עוד שישי, גברת המינגס נתנה לנו את העבודה הכי גדולה במתמטיקה של השנה. אני נאנקתי, בידיעה שאצטרך לעשות את כל זה בעצמי.

"זה מבאס," אמרתי לאף אחד. "זה מבאס." פניתי אל קאלום. הוא הסתכל עליי ואני ראיתי שמץ קל של חיוך בפינת פיו. "אפשר לשאול אותך שאלה?"

הוא הוריד בחזרה את עינייו אל הידיים והתעסק עם השרוולים הבלויים של הסווצ'רט שלו.

"למה אתה אף פעם לא עושה עבודות? כלומר, או שלא אכפת לך או ש-"

"למה את ממשיכה לדבר איתי?" קול עמוק ונעים שאל אותי.

העיניים שלי התרחבו כשהבנתי שזה הקול של קאלום.

"א-אני, אמ."

ניערתי את ראשי, מנסה להחזיר את כל המילים שנעלמו מראשי. הוא דיבר איתי. והוא נשמע מעוצבן.

"אני רק, רק רציתי לדעת. לעבוד לבד זה די מבאס, אתה יודע."

הוא חזר לשחק עם הסווצ'רט שלו ומשך בכתפיו. "את תתרגלי לזה."

לא כמו שציפיתי, הקול שלו היה נמוך ורך. הייתה לו בעיה קטנה בדיבור שאני חושבת שזה כתוצאה מהעובדה שהוא בקושי פותח את הפה שלו.

"אמ, טוב. אתה רוצה, אמ, לבוא אליי היום אחריי בית הספר? נוכל לעבוד על זה ביחד."

הוא נהיה שקט שוב, ואני ידעתי שהוא הלך. הוא רק רצה לומר לי לעוף מפה ושהוא מקרה אבוד. אני נאנחתי והוצאתי את הציוד שלי, מביאה לו סט כמו תמיד ומתחילה בעבודה.

-

בלילה הזה, אשטון הזמין אותי לצאת. לא לבית שלו כחברים, אלא לצאת לפיצה, כדייט.  כמובן שהסכמתי, והוא אמר שהוא יאסוף אותי בשבע. 

בזמן שאני התארגנתי בחדר שלי, אמבר נכנסה פנימה.

"תודה על שנקשת בדלת," מלמלתי.

"תשתקי," היא אמרה, "שמעתי שאשטון אירווין הזמין אותך לצאת הלילה."

סיימתי לשים את האייליינר בעין ימין והבטתי בה. "כן, יש איזשהי בעיה?"

היא הרימה גבה. "ברצינות? פשוט, אני שמעתי שהוא אוהב בנות יפות, זה הכול."

אני קיפצתי את הלסת שלי ופניתי אל עין שמאל שלי. "זה כל מה שיש לך לומר? כי הוא יהיה פה עוד כמה דקות ואני עדיין לא התלבשתי."

Rejects | Calum Hood (hebrew)Where stories live. Discover now