Most unexpected- הכי לא צפוי

3

הערב הגיע.
אמילי ואנני נשארו אצלי כדי לעזור לי להתארגן,
״אנחנו הולכות כלכך להשתכר הערבבבבב״ אמילי צרחה.
וכצפוי, כמו שידעתי שיקרה היא שכנעה אותי ללבוש את החצאית השחורה המנצנצת שלי עם החזייה המנצנצת עם החוטים שהיא קנתה לי לפני שבועיים. (בתמונה) עוד אז הצהרתי לה שאני לא הולכת ללבוש את זה, הרגשתי כלכך חשופה, אני לא מתביישת בגוף שלי, אני עובדת עליו קשה ואני נראית טוב את זה אני יודעת, אבל אני לא אוהבת ללבוש דברים שרואים איתם יותר מדיי, צריך לפי דעתי להשאיר מקום לדמיון, ובלי קשר, אם איתן יראה שאני יוצאת ככה מהבית הוא יהרוג אותי.
אבל את האמת? , בא לי פעם אחת בחיים להתנהג כמו בת 16 רגילה ולעשות שטיות.
״אומייגד את נראית כלכך מושלםםםם״ אמילי ואנני צרחו יחד שראו את הבגדים עליי.
״ולמה את חושבת שאח שלי יתן לי לצאת עם זה מהבית?״
״ידעתי כבר מההתחלה שלא״ היא אמרה והשיטה לי שמלה שחורה רגילה ומשוחררת לשים מעל, חייכתי ולבשתי אותה, היא כלכך חושבת על הכול תמיד. אמילי שמה שמלה אדומה צמודה, היא הייתה נראית כלכך טוב. ואנני שמה שמלה שחורה פתוחה בחלק התחתון וצמודה בעליון. ירדנו למטה,
״לאן את הולכת?״ איתן שאל,
״למסיבה״
״המסיבה של לירון?״ אביאל קם פתאום.
וגד, הוא נראה כלכך טוב. רגע מה? למה אני חושבת עליו בכלל?
לאחר שאמילי ענתה לו שכן הוא הודיע שהוא הולך גם, עומר בן דוד שלו. לאח שלי לא היה עצבים לבוא.
״תשמור עלייה אחי״ אח שלי קבע ואביאל הנהן.

הגענו למסיבה. כמובן שהורדתי את
השמלה המזעזעת שהייתה מעליי. ונשארתי עם החצאית והטופ.
ריח של אלכהול וסיגריות היה בכל מקום.
נכנסו לבית הענק הזה שלו.
והחלטתי, היום אני הולכת לעשות כיף.

לאחר ששתיתי שלוש כוסות אמילי ואנני כבר הספיקו לנטוש אותי וללכת לרקוד עם בחורים. ראיתי את אביאל בזווית של העין, הוא לא שם לב אליי, פתאום אני מרגישה מישהו בא אליי מאחורה ומתחיל לרקוד ולזוז מאחוריי. הסתובבתי, הוא היה נראה כלכך טוב, אבל הזזתי אותו בכל זאת, אני לא אוהבת שאנשים שאני לא מכירה נוגעים בי ככה. דחפתי אותו הצידה,
המשכתי לקחת עוד שוטים מהבר מתוך שיעמום אני חושבת,
אחת הסיבות שאני לא יוצאת למסיבות היא שאני משתעממת לבד אחרי שהחברות שלי הולכות לרקוד עם בנים ואני רק מסרבת להצעות עוד פעם ועוד פעם כל פעם מחדש...
חשוב לציין שאני לא יודעת לשתות בהגזמה, אני משתכרת מהר מאוד.
הייתי כלכך שיכורה שלא שמתי לב מה אני עושה כבר, הבחור ממוקדם חזר והתחיל לרקוד איתי תוך כדי שהוא מחזיק אותי מהמותניים, המגע שלו היה מאוד נעים ובאותו רגע זה הדבר היחיד שהיה לי בראש, הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה סוערת תוך כדיי שהוא מזיז את היידים שלו על הגוף שלי. הוא משך אותי קרוב אליו מהמותניים, זה הרגיש כלכך טוב.
ובשנייה אחת בלי שום התראה מוקדמת כל התחושות האלו הפסיקו כאשר הוא התנתק ממני בבום. הוא שכב על הרצפה לאחר שאביאל העיף לו אגרוף לתוך הפנים.
שיט. מה עשיתי? הוא משך אותי משם בחוזקה למקום קצת יותר שקט. אבל עדיין רועש כי בכל זאת זו הייתה מסיבה.
תגידי לי את אמיתית? ממתי את יוצאת ככה מהבית?
הוא כיוון את היידים שלו לבגדים שלבשתי וצעק עליי, יכולתי לראות שהוא עצבני נורא.
למה את עושה שטיות תגידי את רוצה שאח שלך יהרוג אותך ואותי?
הוא צעק והרחתי שהוא שיכור. כנראה שהוא בניגוד אליי יודע לשלוט בזה. אבל אני? אני הייתי מחוקה לגמרי, ובתוך המוח שלי כל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה כמה טוב הוא נראה.
״למה, לא אהבת?״ אמרתי והתקרבתי אליו צוחקת בשיכרות.
מה? הוא שאל מבולבל.
"לא אהבת את מה שאני לובשת?" עשיתי לו פרצוץ נעלב תוך כדי שטני מתקרבת ונוגעת עם היד שלי בחזה שלו.
הוא הוריד את היד שלי ממנו ושמתי לב שהוא קלט כמה אני שיכורה ״אנחנו הולכים הביתה נעמי, עכשיו.״
*נקודת מבט אביאל*
״לא אהבת את מה שאני לובשת?״ היא שאלה תוך כדי שנגעה בי עם היד. היא נראתה כלכך טוב בבגדים האלה שלא הסתירו כלכך הרבה ואם היא לא הייתה היא כבר מזמן הייתי קורע ממנה את הסט המינימלי הזה ומזיין אותה פה על הרצפה. אבל היא כן. היא אחות של איתן. אני חייב להפסיק לחשוב עליה כאלו דברים.
החלטתי שאני חייב לקחת אותה הביתה. ואז הבנתי שאין לי איך להחזיר אותה. אני לא יכול לנהוג כי אומנם אני מספיק פיקח כדי להתנהג נורמלי. אבל שיכור מדי כי לנהוג. אז לקחתי אותה אליי. כי הבית שלי היה קרוב לשם.

כמו תמיד בית ריק. התרגלתי. ההורים שלי לא בדיוק מתפקדים. 
עלינו במדרגות וכיסתי אותה במיטה שלי. היא כזו יפה,
״אל תספר לאביאל על מה שקרה, טוב?״ היא שאלה בקול החמוד שלה.
אני לא יכול להסתיר מאח שלך כלום. הוא כמו אח שלי.
״בבקשה תן לי לספר לו״
אם לא תספרי, אני אספר.
״בסדר״ היא אמרה כמו תינוקת וחייכה, היא כזו חמודה.
רגע מה? חמודה? בחיים לא חשבתי משהו שלא קשור למראה על אף אחת. זה כלכך לא מתאים לי.
קמתי ובאתי ללכת אבל היא משכה לי את היד ״תישאר איתי״ היא ביקשה ובאמת שרציתי. כלכך רציתי. אבל לא יכולתי לישון עם אחותו של החבר הכי טוב שלי.
״עדיף שלא נעמי, עשית מלא שטויות היום באמת כדי שתפסיקי לדבר ותלכי לישון" היה קצת כעס בקול שלי, היא ילדה כלכך טובה וככה היא יוצאת להשתכר עם בגדים שבנות כלכך מופקרות לובשות ומתנשקת עם בחור שהיא לא מכירה, ואז גם מתחננת שאשאר לישון איתה? זה כלכך לא נעמי ולא מתאים לה, אני מכיר אותה כל החיים שלי והיא פשוט לא ילדה כזו, היא שומרת על עצמה ומאז ומתמיד.
יצאתי מהחדר והלכתי לישון על הספה בסלון.
_________________________________
אין כלכך קוראים בנתיים וזה די מובן אז אני פשוט אעלה פרקים ,
אשמח שמי שכן קוראת ואוהבת תגיב.