Most unexpected- הכי לא צפוי

4

*נקודת מבט נעמי*

קמתי בבוקר במיטה שלא שלי עם כאב ראש מטורף, נזכרתי במסיבה של אתמול והבנתי שאני בדיוק חווה את ההאנגובר הראשון שלי.
עוד הייתי עם הבגדים של אתמול, התאפסתי על עצמי קצת וירדתי למטה במדרגות תוך כדי שאני מבינה שאני בבית של אביאל, הייתי פה כמה פעמים עם איתן מכל מני סיבות.
אפרופו איתן, הוא ישב בסלון על הספה עם אביאל. רגע, מה? שיט, אביאל סיפר לו.
מה חשבתי ? הרי ברור שהוא יספר לו שאחותו הקטנה השתכרה במסיבה אתמול והתנשקה עם מישהו שהיא לא מכירה אחריי שהיא רקדה איתו צמוד.
איתן התקרב לכיווני במבט לא מוסבר והתסכל על הגוף שלי (כמובן שלא במבט מיני, רק הסתכל על הבגדים שלבשתי) עברו כמה שניות והבנתי שהמבט של היה מאוכזב, כלל מאוכזב שהוא גרם לי להתאכזב מעצמי.
״מה את מפגרת???״ הוא התחיל לצעוק עליי. ואני רק עמדתי מולו בכאב ראש נוראי והמשכתי להסתכל עליו.
״אני מסכים לך לצאת למסיבה וסומך עלייך, ואת יוצאת עם בגדים של שרמוטות אחריי שיצאת מולי מהבית עם שמלה של ילדה טובה רק כדיי שלא אתחרפן, ועוד אחריי זה את הולכת שותה מלא ומתנשקת עם בחור שאת בכלל לא מכירה שאני חותם לך שכל מה שהוא רצה זה לזיין אותך. ואני גם בטוח שלא חשבת לספר לי!!!״ הוא צרח. ואני הייתי המומה מהמילים שיצאו לו מהפה, הוא לא מדבר ככה לידי בדרך כלל, אבל הוא צודק. שיקרתי לו על מה שאני לובשת. ואחר כך גם עשיתי שטיות למרות שהוא סמך עליי, אבל אני ילדה. ומותר לי לפעמים להתפרע. ולמרות שהוא צדק בכל מילה שאמר כל מה שיצא לי מהפה זה :
״תפסיק כבר להחליט לי על החיים איתן, בסך הכול התנשקתי עם מישהו, אני בת 16, לא בת חמש. וככה נערות בגילי מתלבשות, אתה לא אבא שלי ולא אמא שלי אז תפסיק לחשוב שאתה שולט עליי!״ צעקתי ועליתי למעלה. טורקת את הדלת.
ופתאום אני מבינה שאני בבית של אביאל, וטרקתי את הדלת של החדר *שלו* בבית *שלו*, ואז התחלתי להבין איזה פדיחה עשיתי והתחלתי לצחוק על עצמי בשקט.
שמעתי טריקת דלת מלמטה ואחרי כמה דקות שישבתי על המיטה בחוסר מאס הדלת של החדר נפתחה.
זה היה אביאל, הוא לבש מכנס טרנינג שחור וגופיה לבנה שהבליטה לו את השרירים ביידים, השיער שלו היה פרוע והוא היה נראה טוב מתמיד. תמיד ידעתי שהוא כזה חתיך כן? אני חושבת על איך שהוא נראה לפעמים אבל אני מניחה שכל נערה מתבגרת חושבת על החברים החתיכים של אח שלה, זה נורמלי.
התנערתי מהמחשבות עליו ופתאום נהייתי אמיצה לרגע
״היית חייב לספר לו?? הייתי מספרת בעצמי״ הרמתי קצת את הקול.
ולאחר שנייה וחצי התחרטתי על זה, ברור שהוא יספר לו.
איזה סיבה ישלו להסתיר את זה?? אני כזו מפגרת.
״נעמי,״ הוא אמר והתיישב לידי אבל רחוק.
״החבר הכי טוב שלי התקשר אליי וחיפש אותך. רצה לבדוק שהכול בסדר, הריי לא היית מגיעה הביתה והוא היה ממשיך לחפש אחרייך ולדאוג בטירוף, כל זה אחרי שהוא אמר לי לשמור עלייך. לא עשיתי את זה כלכך טוב, מה ציפית שאני יגיד?״
״לא היית חייב לעמוד בצד ולשתוק שהוא צעק עליי שם כאילו מי ישמע שכבתי עם מישהו אתמול״
אמרתי ואז הבנתי כמה טיפשה יצאתי במשפט, למה שהוא יגן עליי?
הוא הסתכל עליי במבט טיפה מבולבל ולאחר כמה שניות אמר ״נעמי הוא אח שלך, את הכי חשובה לו בעולם, הוא דואג לך ואני מבין אותו לגמרי שהוא התחרפן מזה שמישהו שם את היידים שלו עלייך, זה מובן מאליו. זה מה שאחים גדולים עושים" הוא הסתכל שנייה לצד וחשב, ״נראה לי״ הוא אמר וצחקתי טיפה, הרי אין לו אחות קטנה והוא לא יודע איך זה, המבט שלו הצחיק אותי בכל אופן
"לא משנה, הנקודה היא שאין לך מה לכעוס״ הוא אמר ונשמע כלכך חכם ורגוע, מה שלא מתאים לו בכלל.
נאנחתי בתור תשובה לזה שהוא צודק. 
״גדלת״ הוא אמר משום מקום וחייך, וכל מה שחשבתי זה כמה כובש החיוך שלו.
למה אתה מתכוון?
״אני זוכר שהיית בכיתה ו׳ ואני ואיתן היינו בכיתה ח והרבצנו לאיזה ילד שהתנשקתם יבשה באמת או חובה״
הוא אמר והתחלתי לצחוק.
״בואי אני אקח אותך הביתה, תהיה ילדה טובה ותתנצלי, אח שלך אוהב אותך תאמיני לי, תגידי לו שהוא צודק הכל יהיה בסדר.״  הוא אמר תוך כדי שהוא מלטף לי את היד, ואת האמת? הוא צודק, פשוט צודק.
פתאום הבנתי שזו ״השיחה״ היחידה שיצאה לי לעשות עם בן אדם שגר אצלי בבית משאני בת שבע, וזה טיפה מוזר.
נסענו לבית שלי ושהגענו הוא נכנס איתי,
התנצלתי לפני איתן, ״פעם אחרונה״ הוא הזהיר וחיבק אותי.
עליתי למעלה ולפני זה אביאל עצר אותי והביא לי את הטלפון שלי.
מליון הודעות מאמילי. צפוי,
התקשרתי אליה והיא צרחה עליי.
״איפה את??? לאיפה נעלמת אתמול??״
״אני בבית תבואיייי ישלי מה לספר״ אמרתי לה ומיד היא הוסיפה שהיא באה וניתקה.
חסרת חיים שלי הילדה הזו חחחחחחחח איך אני אוהבת אותה באמת.
לאחר חצי שעה בערך שראיתי יומני הערפד אמילי נכנסה בדלת.
(הערת הכותבת *דמיינו שאיתן ואמילי לא דומים בכללל למאט ואלנה מיומני הערפד חחחחחח)
סיפרתי לה הכול.
״את רוצה להגיד לי שאתמול ניסית לפתות אותו והיום התנהגת כאילו לא קרה כלום??״ היא אמרה שסיפרתי לה על העובדה שאתמול שאלתי אותו אם הוא אוהב את מה שאני לובשת ונגעתי בו בחושניות. אני כזו פדחנית.
״העיקר שעבר״ אמרתי לה
״איזה עבר אחותי למה את לא תוקפת?? תראי איזה מושלם הוא״ היא אמרה לי בשיא ברצינות,
״הוא החבר הכי טוב של אח שלי אמילי, אם אני אהיה עם סתם מישהו אח שלי יהרוג אותי. אז עם החבר הכי טוב שלו? בכוח באלך שאני אקבל מכות?״
״אני שכבתי עם אח שלך ולא עשית לו כלום״
כן, אם לא ציינתי, לפני כמה חודשים אח שלי ואמילי שכבו, בשבילו היא הייתה סטוץ אז כעסתי עליו מאוד, אבל בשבילה הוא הקראש שלה עוד מכיתה ז וכמובן שהיא ידעה שזה לא רציני אבל מי אני שאשפוט? זה גם היה ביום הולדת 17 שלה אז לא כעסתי כלכך ושמחתי בשבילה, שדיברתי עם אח שלי על זה הוא אמר שהוא מצטער והיה שיכור אבל אני ידעתי שהוא לא באמת הצטער או יחס לזה חשיבות. ילד מטומטם.
״אני בת, הוא בן. זה שונה״ אמרתי לה את המשפט שהוא תמיד אומר לי .
הזמן טס ואני ואמילי דיברנו מלא עד שהתחלנו להיות ממש עייפות והלכנו לישון.
______________
אני יודעת שזו ממש ההתחלה ואני לא יודעת כלכך איך סיפור מתפרסם בוואטפד אז מי שכן קוראת את הסיפור ואוהבת אני אשמח שתצביע ותגיב ותראה לחברות שאני אדע שיש בשבילי מה להמשיך,
אני אעלה עוד פרק בערב ❤️