Most unexpected- הכי לא צפוי

7

תקראו בבקשה
לפני שאני מתחילה, עובר המון זמן מפרק לפרק אני יודעת,
בנוסף לזה אנ יודעת שזה נראה כלכך קצת חמישה פרקים אבל אני על כל פרק יומיים או שלושה בלי להגזים, ולרוב אין לי מה לכתוב,
זה הסיפור הראשון שאני כותבת ואני עושה כמיטב יכולתי, כותבת כשיש לי רעיונות...
גם אין כלכך בנות שקוראות אותו ככה ששום דבר לא מדרבן חח
פעם ב מישהי כותבת לי מהמם תמשיכי וזה כלכך מדרבן אותי שמישהי אוהבת משהו שאני כותבת אז אני ממשיכה, ככה שאם אתן קוראות ואוהבות, בבקשה תגיבו ותדרגו בסוף קריאת הפרק ❤️
————————————————————
*נקודת מבט נעמי*
עמדתי על שולי הכביש עם שיער מבולגן ואיפור טיפה מרוח, השמלה הקצרה והסיטואציה עצמה גרמה לי לצחוק כי חשבתי שאני בטח נראת כמו איזה שרמוטה שעוצרת טרמפים,
ראיתי את המכונית של אביאל באופק וחייכתי חיוך מסופק כלכך,
אני עדיין לא מבינה איך פתאום נזכרתי בו.
המכונית שלו נעצרה לידי ופתחתי את הדלת, הוא הסתכל עליי, ואני הסתכלתי עליו, וזהו.
פשוט ככה למשך חמש דקות בלי להגזים, לאחר החמש דקות האלה פשוט התחלתי לצחוק, לא יכולתי להחזיר את עצמי יותר,
אביאל רק היה נראה כועס ולא מרוצה ואפילו קצת מאוכזב והתחיל לנסוע, כנראה שאם הייתי צלולה הייתי נעלבת, אבל רק שמרתי על החיוך שלי תוך כדי שאני בוהה באביאל והוא מסתכל על הכביש, שומר על המבט המעוצבן שלו,
הוא עצר את האוטו ליד הבית שלי, והתחלתי להגיד בלחץ
״אביאל אני לא יכולה לחזור הביתה, זה יעיר את אמא שלי והיא תראה שאני שיכורה והיא תשים לב לשעה והיא כלכך תכעס, אתה יכול לקחת אותי אליך?״
הוא עצר את המכונית בפתאומיות
״תגידי מה את חושבת? שכל פעם שקצת תשתכרי ותעשי שטויות אני אבוא לאסוף אותך ויעזור לך? את מבינה שפשוט עמדת על הכביש שיכורה לגמרי כמו איזה שרמוטה בשתיים בלילה, אם איך שאת נראית כל אחד שהיה עובר היה יכול לעצור ולעשות בך מה שהוא רוצה, מה קרה לך נעמי, היית פעם ילדה טובה וזה ממש לא הסגנון שלך, מה גם שלמה את מתקשרת דווקא אליי? אני לא יודע איך אפשרי להסתיר דבר כזה מאח שלך״
הוא אמר ואני רצינית שהלב שלי דפק כלכך מהר וכלכך חזק, הקשבתי לכל מילה שלו ולשמוע אותו מדבר ככה בצורה כלכך גברית היה כלכך...
מחרמן
אני יודעת שזה לא פאקינג קשור אבל הוא דיבר ודיבר ורק חשבתי על כמה גברי הוא וכמה אני נמשכת אליו, כבר כלכך הרבה זמן שרציתי לעשות את זה, לקח לי בדיוק שתי שניות עד שהורדתי במהירות את החגורה ועליתי על הכיסא שלו תוך כדי שכל רגל שלי בצד אחר של הגוף שלו, תפסתי לו את הראש עם היידים ונישקתי אותו עם כלכך הרבה תשוקה, הוא נישק אותי בחזרה, העביר יד אחת שלו על הגב התחתון שלי ועם היד השנייה הוא תפס אותי בלמעלה של הרגל, זזתי הרבה ומשכתי לו בשיער, באתי להוריד לו את החולצה, דבר שאני יודעת שאם הייתי צלולה הייתי בהלם מעצמי, והוא פשוט ניתק את השפתיים שלנו בבום, התנשפתי תוך כדי שאני מביטה לו לתוך העיינים, השפתיים שלי היו כלכך נפוכות, יכולתי להרגיש את זה, הוא גם התנשף והיה אפשר לראות עליו שהוא בהלם ממה שקרה כאן הרגע, לקח לו כמה שניות להתאושש,
״נעמי מה לעזאזל את עושה״ הוא סוג של לחש
״אני.. אני מצטערת״ אמרתי תוך כדי שאני יורדת ממנו וחוזרת למושב לידו בלי אומץ בכלל להסתכל עליו, אני כלכך לא מבינה איך היה לי אומץ לעשות את... את מה שהיה כאן עכשיו, זה היה כלכך יותר מנשיקה אני לא יודעת איך לקרוא לזה, אני לא חושבת שהגעתי למצב כזה אינטימי עם מישהו אי פעם.
״נעמי את לא יכולה לעשות את זה, אני לא יכול לעשות את זה, אנחנו... אנחנו פשוט לא יכולים לעשות את זה״ שיט שיט״ הוא פתאום אמר בקול חזק משום מקום ודפק על ההגה, ראיתי שהוא כלכך כועס על עצמו, כאילו הוא מנהל עם עצמו עכשיו מלחמות בתוך הראש, הייתי חייבת להרגיע אותו הרגשתי כלכך לא נעים,
אז נגעתי לו עם היד ברגל מכינה את עצמי, הוא הפנה את המבט שלו אלי ומהר הורדתי את היד כשהבנתי כמה מפגרת יצאתי, באתי להמשיך לדבר אבל הוא עצר אותי,
״לא נעמי אנחנו לא ממש לא מפתחים על זה שיחה, אח שלך ישן אצלי את לא יכולה לבוא וחוץ מזה מה שתגידי להורים שלך זו בעיה שלך״ הוא אמר ופשוט החזיר את השיחה לקדמותה וסימן לי עם הראש שאני אצא מהמכונית.
הייתי קצת בהלם, יצאתי בכעס, כועסת שהוא לא נתן לי לסיים לדבר ולהגיד שאני מצטערת ושזו אשמתי ושלא יכעס על עצמו, כעסתי שהוא בכלל קטע את השיחה הזו ככה, גירש אותי ככה מהמכונית, אבל גם כעסתי על עצמי, שלא יכולתי לדחוק את הסיפוקים שלי ועשיתי את זה, נכנסתי הביתה עם המפתח שמתחת לשטיח מנסה לא לעשות רעש, הולכת לישון ללילה עם כל כך הרבה מחשבות...
*נקודת מבט אביאל*
אני מוצא את עצמי כבר 20 דקות
באוטו לא זז, התנשקתי עכשיו עם אחותו של החבר הכי טוב שלי, התמזמזתי איתה יותר נכון, נגעתי לה בגוף ורציתי גם לעשות יותר מזה, רציתי לתת לה להוריד לי את החולצה למרות שידעתי שהיא עושה את זה רק כי היא שיכורה, רציתי לקרוע לה את הבגדים ולשמוע אותה צורחת את השם שלי תוך כדי שאני מזיין אותה בתוך האוטו הזה שהיא מתחתיי ומתחננת לעוד, עמד לי מאחותו של החבר הכי טוב שלי עכשיו, תיארתי לעצמי את הדברים בראש בצורה הכי נוראה מפורטת ואמיתית שיכולתי כדי שאני אבין בדיוק כמה בן של זונה אני, יכולתי להזיז אותה, אז מה שהיא נישקה אותי אני יכולתי להגיד לה שזה לא מתאים, אני כזה מטומטם,
היא כזאת מטומטמת, מה היא חושבת שהיא עושה? אם להתעלם מהעובדה שהיא נישקה אותי ככה
הורגת אותי המחשבה שהיא פשוט עמדה שם על הכביש בשמלה הזו שיכורה כלכך וכל מי שעובר גם אם הוא בנס לא אנס חושב לעצמו מה הוא היה עושה לה, ועכשיו אני אמור לחזור לבית שלי שישן שם החבר הכי טוב שלי אחרי שזיינתי על יבש את אחותו, אני לא אוהב לדבר ככה על נעמי, אני מכבד אותה ברמות וגם בזמן האחרון היא חשובה לי,
אבל זה מה שזה היה, פאקינג כמו סקס יבש, עם אחותו של החבר הכי טוב שלי, אני מנסה להמשיך לקרוא לה ככה, למרות שאני יודע שהיא לא סתם אחותו של החבר הכי טוב שלי, אם זה היה ככה הייתי מעיר אותו שהיא התקשרה אליי, אבל רציתי ללכת בעצמי, אני לא יודע למה אבל רציתי. אני חייב פשוט לשכוח מזה.
התנעתי את המכונית ממשיך לחשוב עם עצמי, מגיע הביתה אחרי נסיעה קצרה ועולה למיטה מבלי להביט באיתן שושכב על הספא, והלכתי לישון.
*למחרת, נקודת מבט נעמי*
אני קמה מהמיטה עם כאב ראש נוראי, הרבה מחשבות, הודעת בוקר טוב מעומרי, והודעת בוקר טוב מ.. אביאל? הודעות בוקר טוב מאביאל?
אני קמה מסתכלת על עצמי במראה ולצערי זוכרת הכול, כל דבר טיפשי שעשיתי ואמרתי, הכול.
חשבתי שאביאל יתעלם ממני לנצח אחרי הדבר המביך הזה שהיה אתמול, חשבתי שהוא שונא אותי על זה שנישקתי אותו, לא עניתי, לא ידעתי מה לענות.
אני קמה מסתכלת על עצמי במראה ולצערי זוכרת הכול, כל דבר טיפשי שעשיתי ואמרתי, הכול.
אין מצב שאני הולכת לבית ספר, אני אמות אם אני אראה אותו, זה הולך להיות כלכך מביך. התקשרתי לאמילי שתבוא עם אנני, שיבריזו מהשיעורים הראשונים ואני אספר להם הכול.