stop pretending - פרק 2

1K 91 24
                                    

זאין עשה את דרכו אל חנות התכשיטים.

"תכשיטי פיין" הוא קרא בשקט את השלט בחזית החנות. הוא נכנס פנימה אל תוך החנות והתקדם אל הקבלה. בקבלה עמד בחור עם שיער קצוץ חום, עיניים חומות ולבחור היו זיפים.

"שלום, במה אוכל לעזור לך?" הנער שאל את זאין עם חיוך מתוק בפניו. "אה.. אני רוצה להציע נישואין לחבר שלי ואה..אני צריך טבעת." זאין ענה מבויש וגירד את עורפו. חיוך קטן עלה על פניו כשלמחשבותיו עלו פניו 

"נישואין? וואו, כמה זמן אתה וחבר שלך ביחד?" שאל המוכר. זאין הרגיש קצת לא בנוח, הוא הרגיש כאילו הוא נחקר, והוא לא אהב את ההרגשה. "א-אני וחבר שלי ביחד כבר... שנתיים וחצי, משהו כזה.." ענה זאין מבוייש טיפה. המוכר התקרב לעברו של זאין, משיט לו את ידו, "שכחתי להציג את עצמי, אני ליאם." זאין הושיט את ידו כדי ללחוץ לליאם את היד, ובלי שזאין אפילו הבחין, ליאם קירב את זאין אליו, פיו של ליאם קרוב לאוזנו של זאין, "עד כמה שאתה אוהב את חבר שלך, והוא אוהב אותך, אני יכול לאהוב יותר." זאין רעד כששמע את המילים שליאם לחש לו, אך מיד דחף אותו ממנו. "ת-תודה שעזרת לי, אבל א-אני חושב שאני אלך לחנות אחרת." אמר זאין בגמגום.

"אתה לא רוצה קודם להעיף מבט בטבעות? בכל זאת, חנות התכשיטים הכי קרובה לפה במרחק חצי שעה הליכה." ליאם אמר, מנסה לגרום לנער להישאר בחנות. "אני לא מתכוון להישאר בחנות הזאת רק בגללך. אני מגיע לכאן בכדי לקנות טבעת נישואין לחבר שלי," זאין הדגיש בקולו את מילים 'חבר שלי', "ואתה מנסה כאן להתחיל איתי. אתה לא חושב שזאת חוצפה מצידך?" שאל זאין, מרים טיפה את קולו. ככל שזאין לקח צעד אחורה מליאם, ככה ליאם לקח צעד אחד קדימה, לעבר זאין. "אוקיי, אני מצטער. לא יקרה שוב." ליאם אמר, קורץ לעברו. זאין נאנח, מגלגל את עיניו, ומיד לאחר מכן, ליאם המשיך, "אוקיי, אז נתחיל. מה המחיר שאתה מעוניין להשקיע בטבעת?"

"אה.. אני לא יודע בסביבות החמישים אלף?" זאין אמר, מה שנשמע יותר כמו שאלה והסתכל על ליאם. אומנם הוא לא אהב את העובדה שליאם מתחיל איתו ושבכלל יש לו חבר שהוא אוהב. אבל הוא לא יכל להכחיש שליאם היה בחור מושך ביותר. אם זאין היה רווק הוא בהחלט היה רוצה לצאת עם ליאם. אבל הוא לא.

"אתה ממש אוהב את החבר שלך הא?" ליאם שאל כשהוציא קופסא עם מגוון טבעות. "כן." זאין חייך כשנזכר בחיוכו המתוק של נייל. זאין העיף מבט בשלל הטבעות שהיו שם. הייתה אחת עם יהלום גדול עליה. זאין ידע שנייל אוהב דברים צנועים ועדינים, הוא לא היה עונד את זה. הוא הסתכל עד שתפסה את מבטו הטבעת המושלמת. היא הייתה כסופה עם אפשרות של חריטה עליה.

"ליאם?" שאל זאין בזמן שהביט בטבעת. "כן בייב?" שאל ליאם והתקרב סטנד הטבעות. זאין החליט להתעלם מהעובדה שליאם קרא לו כך והמשיך, "יש אפשרות לחרוט על הטבעת הזאת?" ליאם הסתכל מקרוב על הטבעת והנהן, "כן, בטח שאפשר, אבל זה יהיה בתוספת תשלום." זאין הביט בליאם ועל פניו היה מבט כועס.

stop pretending - larry stylinson hebrew storyWhere stories live. Discover now