-Tell me what is love-

part-5-

אני באמת מצטערת שלקחתי את הזמן היה בעיה, אני עכשיו יושבת בלי לזוז וכותבת כי אני באמת באמת מצטערת!

"הם בטוח הלכו להזדיין." טאהיונג הביט בזוג שהתרחק ואז הביט על ג'ונגקוק שבהה בו.
"מה שמזכיר לי," טאהיונג חייך ועלה על ג'ונגקוק, מתיישב עליו ומחייך.
ג'ונגקוק מצא את עצמו מאוד מופתע מהצעד הנועז של השני, מבין לאן זה הולך להתפתח.
"מישהו פה ממהר." התגרה בו וטאהיונג חייך, פושט מעצמו את החולצה וחושף את גופו היפה אך מעט צנום.
"אתה חייב להתחיל לאכול יותר." ג'ונגקוק אחז במותניו של השני והביט על גופו.
"אל תתחרמן לי על הבטן," טאהיונג העיר את הנער מבהיה והשני הסמיק מעט ופשט גם את חולצתו, משכיב את טאהיונג על השמיכה.
"אין לי חומר סיכה או קונדום, כי כאילו, לא ציפיתי שנעשה את זה פה." ג'ונגקוק אמר במשיכת כתפיים.
"אז שלא נעשה את זה עכשיו?" טאהיונג שאל עם פרצוף עצוב,
"לא, אנחנו כן נעשה את זה עכשיו אבל החור הקטן שלך לגמרי ירגיש בנוכחות של הזין שלי." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג צחק.
"אה, אז אתה בסוף הטופ? אי אפשר לדון בזה יותר?" ג'ונגקוק חייך כתגובה וצבט את פטמותיו של השני, מרוויח ממנו גניחה מופתעת.
"אז שנתחיל?"
"כן."

-

אני לא מאמין שבסוף הזדיינו 5 שניות והיינו צריכים לנסוע עם זין עומד." טאהיונג התלונן וזרק את עצמו על המיטה.
אז מה שקרה זה-

פלאשבק

"אהה~" טאהיונג עצם את עיניו לשניה והתחרט שלא הביא חומר סיכה, ממלמל לשני להמשיך.
"מממ~ מצטער ל-להפסיק?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג זרק לו 'לא' קטן והמשיך לגנוח בקול, מתעלם מהעובדה שילד בוהה בהם.
"א-אמא-" הילד רץ וג'ונגקוק יצא מטאהיונג במהירות, ממלמל סליחה שקטע את הרגע האינטימי בניהם ולובש מכנסיים, כך גם טאהיונג.
"א-אמא הוא היה על הבחור הבלונדיני והכאיב לו, הוא עשה רעש מוזר." הילד התחיל והאמא הסתכלה על שניהם במבט לא מוסבר, מחפשת חבלות על טאהיונג.
"איזה רעש הוא עשה?" האמא שאלה את בנה הקטן ולא ניתקה את מבטה מהשניים,
"אהה~ מממ~ מהר." הילד חיקה, "משהו כזה." הוא הוסיף והאמא צרחה בבהלה.
"השתגעתם!? לא מספיק שאתם הומואים אתם גם מזדיינים במקום ציבורי?!" האמא צעקה ושניהם צחקו,
"אנחנו לא הומואים." שניהם אמרו, לובשים את החולצות.
"הזדיינתם? אז כן, אתם הומואים מתרוממים." היא ירקה בזלזול ומבטו של טאהיונג הפך לקר ועצבני.
"את אמא באמת נוראית, הילד שלך חשב שהוא הכה אותי ואם רק הייתי אומר ששיחקנו הוא היה מאמין בזה, אבל לא, היית ח-י-י-ב-ת להוסיף את המילים- 'מזדיינים' ו- 'הזדיינתם' כשבנך פה, נכון?" האמא שתקה, טאהיונג הצליח להשתיק אותה.
"היי, אנחנו נלך ל'שחק' בבית עכשיו, תודה שניסית לעזור אבל הוא לא הרביץ, רק שיחקנו." טאהיונג פנה לילד שחייך והינהן,
"אה וסתם שתדעי, אנחנו לא מאמינים באהבה."
-סוף פלאשבק-