-Tell me what is love-

part-15

"מה לא תראו לי?" טאהיונג נכנס למטבח, בידו חטיף חצי אכול ומבט תמים אך בוחן עם זאת.
"ל-לא נראה לך, אממ, סרט אימה! כי אז תפחד ותבכה לקוקי וזה יהיה כל-כך קרינג' ו-"
"ג'ימין, תשקר עכשיו פחות." טאהיונג אמר, מבט אדיש לבוש על פניו אך בתוכו ידע שזאת מסיכה. הוא שמע הכל.
טאהיונג ידע שזה יקרה בסופו של דבר שמישהו ינסה להיכנס בזוגיות שלו עם ג'ונגקוק לכן לא מיהר לכעוס אלא ההפך, אבל הוא רצה לראות אם בן זוגו יפתיע ויהיה כנה איתו.
"ג'ימין, בוא לא נעשה את זה." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג חייך לעצמו,
"מישהי שלחה תמונות שלי עם האקסית וכתבה כאילו היא הבת זוג שלי כדי שנתרחק." ג'ונגקוק אמר בכנות ושאר הבנים דפקו את ידם בראשם, קוראים לו טיפש בלב.
"אותה אחת שהייתה פה?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק הינהן,
"אה טוב."
"טוב?!" כולם צעקו וטאהיונג חייך, "כן, טוב."
"אתה לא כועס עלי?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג הלך אליו, מחבק ונשען עליו כמה שיותר.
"למה שאכעס? בעצם, אם אתה רוצה לפצות אותי תיקח אותי למסעדה." טאהיונג אמר בניצול והשעין את סנטרו על החזה של ג'ונגקוק,
"נצלן." ג'ונגקוק צחק, "הנצלן שאתה אוהב." טאהיונג חייך וחזר לעמוד רגיל.
"נכון, נלך מחר בערב." ג'ונגקוק הודיע וטאהיונג הינהן במהירות.
"ומה עם הילדה הזאת?" הוסוק שאל והוסיף-"אתה לא חושב שהיא תחזור?"
"מה אני כבר יכול לעשות? אני אזהיר אותה אבל היא סך הכל נערה."

-

"טאה, בבקשה לא פה." ג'ונגקוק התחנן אך השני היה משועשע יותר מתמיד,
"אם לא תיתן לי לעשות את זה עכשיו אני לעולם לא אעשה את זה." ג'ונגקוק השתתק, חושב האם כדאי לו לסכן את חיי המין שלו.
"אני עם מכנס שחור, יראו את זה בולט מידי." ג'ונגקוק נאנח, מקווה שבן זוגו יבין אותו,
"אתה לא סומך עלי?" טאהיונג שאל, נעלב.
"א-אני כן אב-אבל," ג'ונגקוק נשם עמוק, "טוב, אם אני מתלכלך אנחנו לא נלך ללונה פארק." ג'ונגקוק איים וטאהיונג הרגיש שזה כבר לא משתלם לו אבל... על הזין שלו, אם הוא יחזור בו ג'ונגקוק עלול להרגיש מנצח וזה לא יכול לקרות.
"בסדר." טאהיונג הסכים ונשען לצד, מצחקק כשג'ונגקוק מכסה אותו עם המפה של השולחן,
"זהר ממני." ג'ונגקוק הזהיר ופתח את רוכסן מכנסיו, מוציא את איברו. מודה על כך שהיו בשולחן מרוחק כמו שהזמין.
הקולות שג'ונגקוק הפיק היו מרוסנים, מאופקים בזמן שטאהיונג לא חס על איברו של השני.
"מממ~ הנ-הנשיכות כל-כך- מחרמנות." ג'ונגקוק אמר בקושי, אוחז בשיערו של השני, גומר ומחכה שטאהיונג ינקה אותו ויסגור את מכנסיו.
"אני אוהב אותך." ג'ונגקוק אמר, מנשק את טאהיונג במעט חולשה,
"אתה באמת הבן אדם היחידי שמאיים על קיומי." טאהיונג אמר לפתע וליקק את שפתיו, משעין את ראשו על כתפו של ג'ונגקוק.
"מאיים? למה אני מאיים על קיומך?" ג'ונגקוק שאל, מעט לחוץ שאולי מכאיב לטאהיונג מבלי לשים לב,
"זה פשוט... אתה היחידי שגרם לי להאמין באהבה ועוד בצורה חזקה ומהירה. ניסיתי להכחיש את כל מה שהרגשתי אבל כשקיבלתי את העובדה ש-היי, אני מאוהב בג'ון ג'ונגקוק- הכל ניהיה טוב כל-כך שאם תעזוב זה פשוט-" טאהיונג עצר ואז המשיך, "ג'ימין צדק, אהבה זה מה שחסר לי עד עכשיו." טאהיונג שתל נשיקות רכות בצווארו של השני, מסניף את ריחו בעדינות.
ג'ונגקוק ישב שם, מקשיב לטאהיונג ומתמכר לנשימות החמות שצימררו את צווארו ואז, הוא יכל לחשוב רק על דבר אחד: