Ep.13- The real Queen.

334 11 2
                                    


הימים עברו ונשאר לי שבוע,שבוע לסוף הלימודים.
החלטתי לטוס לאיטליה לבדי,לקחת חופשה מהכל,לכמה ימים,תמיד רציתי לראות את הנופים המדהימים של ונציה,הנוף מהבקתה היה עוצר נשימה,איידן נסע ללונדון לפגישת עסקים,לא ידעתי על מה מדובר ולא רציתי להתערב יותר מדי.

נכנסתי למסעדה קטנה אחרי יום שלם בעיר הגדולה,שתיתי כוס יין והסתכלתי על האנשים,קראתי את מחשבותם ותיארתי מה היה קורה אם..התאמנתי בלחימה שלי והשתפרתי,התרגלתי ללחיות כערפד.
רק לא התרגלתי שיש לי ארס קטלני שרוצח ערפדים
בשניות.
לפתע בחור התיישב מולי בשולחן,הוא היה נאה מאוד,עורו היה בהיר כשלג והיו לו עיניים סגולות כפרח הלילך,שיערו היה מוחלק אחורה וריח הבושם החזק שלו עמד באוויר. ״כן?״ הרמתי את גבתי בשאלה.
הוא לא דיבר רק הזמין כוס ויסקי עם קרח,לאחר דקה כוס הויסקי שלו הגיע והוא לקח שלוק גדול וסיים כמעט את כל הכוס.״שלום לך.״ היה לו קול עמוק ומושך,״אנחנו מכירים?״ שאלתי בחשד.״היינו ביחד בגן לא?״ שאל עם מבטא איטלקי אך באנגלית. צחקתי צחוק ציני וגלגלתי עיניים,״אנגלו ביאנקו.״ הציג את עצמו וקרץ,״קמילה קסה.״ לחצתי את ידו וחייכתי.

״מה את עושה באזור? את לא מהסביבה.״ הוא קבע לאחר ששמע את המבטא הבריטי שלי,״באתי לטייל,השורשים שלי כאן באיטליה.״ הרגשתי תחושה קרירה בראשי כאילו מישהו מנסה לחדור למחשבותיי,התחושה הייתה מוכרת לי.ראיתי אותו מתאמץ והבנתי שמשהו כאן לא בסדר.
״רוצה לצאת לסיגריה?״ שאלתי אותו עם החיוך התמים שלי והוא הנהן במרץ, הוא פתח בשבילי ועקביי נקשו על הלבנים הרטובות מהגשם שירד דקות ספורות לפנכן.
הדלקתי את הסיגריה שלי ונכנסתי לסמתה הקטנה כיוון שהחל לרדת גשם שוב, הוא עמד לידי וניסה לפתור אותי,נצמדתי אליו והרגשתי את הבושם המסתורי.
״אני חושבת שאתה מכיר אותי כבר.״ שילבתי את ידיי והרמתי את מבטי ישר לתוך עיניו המהפנטות.
״זה הגורל,יפייפיה.״ חייך ונשען על הקיר.

״לא,זה לא הגורל.״ אמרתי ובעטתי בברכיו מפילה אותו לאדמה בהפתעה. הוא קם על רגליו במהירות.
״מה לעזאזל?״ פתח את עיניו והן נהיו בוהקות יותר.
״אתה בטוח שאתה לא מכיר אותי?״ שאלתי אותו והסתכלתי במבטו המבוהל,״קמילה?״ הוא היה נראה מבולבל, אולי הוא באמת לא יודע מי אני?
לפתע שמעתי צעדים מאחוריי,

שניים,אחד מהם עם אלת ברזל השני עם סכין טבולה בתמצית פרחי לוטוס.

״אני מתנצלת שתקפתי אותך כנראה התבלבלתי בבן אדם,איזה עדשות מגניבות!״אמרתי לו וחייכתי בנעימות.
הוא לא הבין אותי,הוא ניסה להיכנס לי למחשבות.

dirty bloodWhere stories live. Discover now