האדמה האחרונה

ההתחלה

הלילה היה מואר בכוכבים.
רוד הוביל את הדרך, רוד היה אדם שחביב על כולם, גופו המגושם והאדמוני הזכיר יותר ויקינג מאשר נווד מדבריות, אך אף אדם בכפרה הקטן לא ידע באמת מאין הגיע ומה הסיבה שהופיע.
"ג'וליס, נראה לי שסטינו מהדרך" קטע ג'ק את רצף מחשבותיה, "אני חושב שכדאי שנלך דרום-מערבה שם אולי נצא מאדמות הקרטל"
היא הייתה עירנית באותו לילה ולכן החליטה לענות לו אע"פ שלא נהגה להתווכח עם בן דודה, "אם נמשיך לכיוון מערב בכל מקרה נצא מגבול הקרטל, חוץ מזה שאנחנו גם ככה צריכים לעצור בקרוב, חיילי הקרטל עלולים לראות אותנו ולעצור אותנו עוד לפני שהגענו לגבול הראשון"
ג'וליס ובן דודה ג'ק היו ביחד באז ומתמיד, למרות שהיה גדול ממנה בשנה תמיד העדיף ג'ק להיות בחברתה ולא בחברת בני גילו, הם היו חוקרים את האזורים הסודיים  בקרקעות של אביה ונהגו להקים שם "מבצרים", אבל היא החליטה לברוח משם.
הקרטל היה ממשל שדאג שאף אדם לא יוכל לצאת מגבולו. היו אנשים שהאמינו שמי שהקימו את הקרטל היו "ננטשים", אנשים בעלי כוחות שלרוב היו עוזבים אותם מכיוון שפחדו מכוחם האדיר. סימן ההיכר של הננטשים היה שעינם השמאלית היתה זוהרת בצבע כסוף מהפנט. לרוב, הכוחות של הננטשים היו לא יעילים, חלקם היו בעלי יכולת של הוזזת כל חלקי הפנים שלהם (אוזניים,אף וכו') או אפילו בעלי יכולת של קריאת טקסטים הפוכים במהירות. אבל לחלקם היו באמת כוחות מפחידים. היא עצמה שמעה שהיה ננטש אחד ששרף את כל הכפר שלו רק בנקישת אצבעות אחת!
אבל זו לא הייתה הסיבה שבגללה החליטה לברוח. הקרטל היה ממשל שהעביד את נתיניו בפרך, כל נער או נערה מגיל 17 היו חייבים למלאת מכסה שבועית של 84 שעות עבודה , כשבין עבודה לעבודה מכסת השעות נעה בין 81-112 שעות בשבוע. אבל העבודה הקשה ביותר הייתה עבודה של כורה במכרות בורדון. זו הייתה עבודה שבה היו צריכים לעבוד במשך 16 שעות ביממה בחושך, עם מקוש וכמעט בלי מים ומזון. היו השערות שהקרטל מחפש את אבן הג'וליס שעל שמה נקראה היא עצמה.
אבן הג'וליס לפי האגדה הייתה אבן בעלת יכולת העצמת האנרגייה החזקה ביותר מבין כל החפצים הקוסמיים שהיו בעולמה. אותם חפצים היו משמשים קוסמים וננטשים להעצמת האנרגיות שלהם.
"כדאי שנעצור" אמר רוד. הוא נטע את מוט העץ שלו באדמה המדברית והניח את תרמיל העור הגדול שלו על האדמה. הם הקימו מאהל קטן לשלושתם וצלו בשר יבש שלקחו איתם. הם הביטו השמימה ורק חיכו ליום המחר.