בוקר, השמש רק החלה לבצבץ מבין ההרים... וביניין המועצה של הקרטל כבר רעש ורחש מהמיות אדם, מכונות ושאר דברים אחרים, בינהם מגפיו העבות של מכשף העל בירסדורף. הוא בדרכו לאולם הישיבות הגדול, היום נקבעה ישיבה דחופה שלאיש לא נודע נושאה או פרט ממנה. כשהגיע לאולם המועצה גילה שאיחר לישיבה, מעולם הוא לא איחר לאף ישיבה של המועצה...
לפתע נורית לעברו חתיכת מתכת במהירות עצומה, במהירות לא אנושית הוא הסיט את חתיכת המתכת מדרכו עם כוחות הקסם שלו, כשהחתיכה נתקעה בקיר העץ הוא גילה שזו הייתה סכין ארוכה וחזקה שככל הנראה הייתה כורתת את ראשו במקום.
בעודו ניסה לעכל את המקרה פרצו לאולם עשרות חיילים ורצו היישר לעבר המיקום ממנה שוגרה הסכין, לפתע שלפו מהפינה את אחד מהמכשפים הזוטרים שתמיד היה מסתובב במסדרון, בירסדורף שלף את הסכין מהקיר עם כוח הטלקינזיס שלו, הוא כופף אותה לצורת אזיק והצמיד את האזיקים לידיו של המתנקש/מכשף.
שומרים נוספים הגיעו והוציאו אותו ואת שאר הקוסמים מהחדר, הם הובלו היישר אל בונקר בקצה המסדרון. הבונקר היה חמוש בכלי קסם
מכל הסוגים והמינים, אך את עינו של בירסדורף משכה דווקא שרשרת מתכת פשוטה שהיתה תלויה על הקיר בעזרת מסמר, היה בה משהו מיוחד יותר משאר הכלים המיוחדים בחדר, בזמן שכל הכלים היו מושלמים בצורתם דווקא היא נראתה כאילו משהו היה חסר בה, אולי זה היה החור במרכזה ואולי זה היה צורתה העקומה במעט. "כל הקוסמים בחדר להתחמש בכלים! אנחנו תחת מתקפה!'' צעק אחד השומרים, בירסדורף שלף ממחזיק המטות מטה על עם קישוטי כסף עליו והכניס את השרשרת המוזרה לכיסו ויצא אל הקרב. לתוקפים לא היה סיכוי נגדם, הם היו קוסמים זוטרים או אפילו אנשים רגילים לעומת קוסמים מיומנים בעלי כלי העצמה, הקרב הסתיים כעבור דקות מעטות כשבצד התוקפים היו שבויים רבים ונופלים אפילו יותר לעומת צד הקוסמים שבו נהרג קוסם אחד.
נסער מהמקרה פנה בירסדורף אל מרכבתו בליווי שומרים וקוסמים נוספים, כאשר הגיע אל ביתו הרגיש תחושה עילאית, כאילו הוא עצמו לא נלחם בקרב אלא מישהו כיוון אותו...
חום המדבר לא דילג עליהם, ג'וליס וחבריה צעדו במשך כל היום כמעט ללא מנוחה, היא הרגישה שהיא עומדת להתעלף כאשר לפתע בן הודיע על מנוחה, "אני חושב שהברך שלי נשחקה על לכדי היעלמות" העיר ג'ק בציניות,
-"אולי כדאי שנעצור כאן עד שהשמש תרד מעט?" שאלה ג'וליס
-"אנחנו לא יכולים להתעקב , נודע לי שהקרטל החל להגביר את המשמר על אזור החומות והכפיל את מספר הפטרולים של החיילים באזור"
-" אבל כולנו עייפים ולא מסוגלים לזוז כמעט "
-" זה או לעשות שנ"צ ולהיעצר על ידי חיילים או להמשיך עד הערב ולהתרחק כמה שיותר מאזור מעבר הגבול ואז נוכל לנוח בבטחה"
ג'וליס השתכנעה והם החלו לנוע עד שעות הערב...
בנתיים, הרחק מכל מקום נשמע פיצוץ אדיר באחת ממנהרות החציבה במכרות בורדון, המנהרה זהרה באור יקרות מהפנט, ונחסמה כמה דקות אחר כך על ידי מפולת אבנים שחסמה את הכניסה.
YOU ARE READING
האדמה האחרונה
Fantasyג'וליס מאסה בחיי הפחד תחת הקרטל, ולכן מחליטה לברוח משטח הקרטל אל עבר מקום אחר, בדרכה היא מבינה שהיא נועדה למשהו קצת יותר גדול מחיי נוודות. הזכויות שמורות לי. כל פרק נכתב לפי המחשבה שלי באותו רגע.
