האדמה האחרונה

פרק 8

בירסדורף שקע בעילפון עמוק, לפתע הוא עמד במרכזו של אולם רחב שגגו עומד על גבי עמודי בזלת שחורים שנחרטו בהם ציורים שבטיים.
"העולם הזה נבנה על ידי שני כוחות..." בקע קול לפתע ממקור לא ידוע, "... שני הכוחות האלו הם מה שאתם בני האדם מכנים בתור הרע והטוב, ההגדרה שלהם אינה נכונה בהבנת בני האדם, שני הכוחות האלה מייצגים את המושלם ואת מה שאינו מושלם".
- "מה המשמעות של המושלם ושאינו מושלם?" תהה בירסדורף
- "תן לי לספר לך ותוכל להבין" הבהיר הקול.

"לפני שנים רבות, כל כך רבות שאנחנו מגיעים לתקופה בה בני האדם החלו להתגבש כחבורות פרמיטביות שהיו צדות בעזרת סכינים שהכינו מאבני צור שמצאו בשטח, בתקופה ההיא החלו שני הכוחות המנוגדים להפעיל את כוחם, זה התבטא במלחמה עיקשת בינהם, כוח המושלם רצה לעזור לבני האדם כדי להגיע לרמת המושלמות הנכספת ואילו כוח האי מושלמות עשה הכל כדי ליצור את המצב הלא מושלם המדוייק, המלחמה העיקשת הזו יצרה כמה מן התכונות הידועות כמו קנאה, אהבה, שנאה, שמחה ועוד, אבל בסופו של דבר, שני הכוחות האלו נשענו על הדעה האנושית. הרי מושלם ולא מושלם הם דברים יחסיים ותלויים בפרספקטיבה אישית כך שכל עוד בני אדם הפעילו את הדמיון שלהם כדי להגיע למצבים שכונו מושלמים על ידם, הכוח המושלם היה שם לעזור להם ולעומתו הכוח הלא מושלם כדי ליצור כאוס בניסיונות של המושלם לעזור, וכך ביום אחד החליטו היוצרים לכלוא את שני הכוחות בתוך זוג אבנים ובכך ייגרמו לשני הכוחות להישאר בעולם אך לא להפעיל את כוחם הקוסמי ולהשפיע בצורה ישירה. על ידי המעשה הזה נוצרה יכולת הבחירה המלאה של האדם ולא הושפעה מכוחות חיצוניים. אבל נראה שהימים האלו עומדים להגיע לסופם... כעת שתי האבנים הללו נמצאו והן בבעלות של אנשים שאינם רוצים בטובת האנושות, הגיע הזמן למצוא את מה שיציל אותנו מהיכחדות סופית!" .
לפתע יצא מן אחת מפינות האולם אדם מוצק, הוא התקרב אל המכשף ואמר לו: "אתה מצאת את השרשרת שמאפשרת למקד את הכח של האבנים, הבעיה היא שכמו שיש שתי אבנים, ישנם שתי שרשראות וכל אחת מהן מיועדת לכל אחת מהאבנים, השרשראות הללו נוצרו על ידי היוצרים, אלו שיצרו את המושלם ואחיו, את העולם ובעצם את כל היקום כולו, הם יצרו אותן על מנת שאדם מיועד יוכל לנעוד אותן ולהשתמש בכוחות שבהן ביום שבו האנושות תאבד כל צלם אנוש... אלו הימים הללו... והגיע הזמן למצוא את המיועד, יותר נכון את המיועדים, אחד מהם כבר נמצא והוא אדון הזודור, הוא היחיד שיש לו את השליטה המלאה באבן הזודור, אם הוא רק היה יודע שאפילו עם חוסר המושלמות אפשר ליצור טוב הוא לא היה בונה עכשיו תוכנית השתלטות על כל המדינות השכנות, אבל הוא כרגע לא יכול לעשות הרבה כל עוד אין לו את השרשרת ששייכת לאבן הזודור, אבל לא ייקח לו הרבה זמן למצוא את השרשרת, הוא יעשה הכל כדי למצוא אותה".
"אז למה שלא פשוט נמצא את המיועד שאמור לשלוט באבן הג'וליס? או שפשוט נהרוג את המיועד של הזודור?" אמר המכשף במלוא המרץ, " זה לא כזה פשוט, המיועדים מוגנים מפני כשפים ברמות הכי גבוהות אפילו בלי ידיעתם, זהו כח האבנים ששומר עלייהם, המיועדים הריגים כל עוד הם משתמשים באבנים ובמידה ותהרוג מיועד הכוח שבאבן ייתפרץ לבחוץ ולא יהיה ניתן לשליטה עד שהיוצרים יילכדו אותו בתוך אבן חדשה, לכן חשוב לנהוג בחוכמה, תמקד את מאמצייך במציאת מיועד הג'וליס".

בירסדורף התעורר מעילפונו, הוא הרגיש שהוא חייב לעשות את שמוטל עליו בכל המהירות, השאלה העיקרית היא רק "איך?".

"תתמקדי עוד קצת נו.. בבקשה!" התחנן ג'ק בפני ג'וליס, "אני פשוט לא מצליחה להוציא מהראש שלי את אבא שלי... אני כל כך מתגעגעת אליו.." נאנחה ג'וליס .
- "למה מראש עזבנו את הכפר?"
- "חשבתי בהתחלה שזה בגלל השיפור שיווצר לנו... אבל עכשיו אני מבינה שהיה משהו אחר שגרם לי לצאת למסע הזה... ואני חייבת לגלות מה זה"
ג'ק התיישב לצד ג'וליס וחיבק את כתפיה, הוא הבין לליבה, אימו שהייתה דודה של ג'וליס ואחות של אביה של ג'וליס הייתה האישה היקרה לו מכל, לאחר שאביו נפטר ממחלה קשה כשהוא היה צעיר הוא הבין שעליו לעשות ככל שהוא יכול על מנת לעזור לאימו, מאותו יום הוא היה עושה כל שהיא הטילה עליו במלוא הרצינות והיחס.
ג'וליס כמוהו שקעה במחשבות על אביה, אימה שכמו אביו של ג'ק נפטרה בגלל מחלה קשה השאירה לה ירושה קטנה שהיא שמרה בכספת של אביה, זהו הייתה שרשרת פשוטה.
אך לא היה מדובר בערך כספי, זה היה הערך הרגשי שהשאיר אצלה את האהבה לשרשרת המוזרה. "אולי החלטנו שננוח היום בגלל החום, אבל זה לא אומר שאסור לכם לעזור לנו פה" קטע רוד את רצף מחשבותייהם, "עזוב אותם, הם עדיין צעירים" גונן עלייהם בנג'מין.
"זה בסדר בן, תודה, אנחנו נעזור לכם, מה הבעיה?", "אם כך, תוכלו לעזור לנו לפרק את האוהלים הנטושים בקצה המאהל?", ג'ק וג'וליס הסתכלו זה על זה בחיוך והתקדמו לכיוון קצה המאהל. הם עבדו על רדת הערב, בערב רוד ובן הבעירו מדורה קטנה ובישלו בסיר עם מים מעט בשר וירקות, אחר כך כל אחד מהם התפזר למקומו שבע ומרוצה מהיום מלא התהיות שהיה.