האדמה האחרונה

פרק 6

"אבן הג'וליס נמצאה!" צעק המכשף.
מייד החלה היערכות לקראת העברת האבן לכספת סודית בבניין כספות שהוכן במיוחד לדברי כישוף סודיים.

השמש החלה להאיר את המדבר כמו בעוד  יום שגרתי, אולי לא שגרתי אבל בהחלט לא מיוחד כל כך. ג'וליס וחבריה התעוררו בשעה מאוחרת יחסית. הם החלו לצעוד לכיוון מעבר הגבול הנוסף כשבן מוסיף להעביר חוויות עם רוד.

בירסדורף הנדהם התעורר במרכבתו כשהוא מזיע כולו. אבן הג'וליס בכבודה ובעצמה נמצאה! אור ירוק זוהר הציף את עייניו כשפתח את התיבה שהחזיק בחיקו כל הזמן, הוא לא הסכים להיפרד ממנה עד שיגיעו לבניין הכספות, הוא לא זכר שהתרגש כך מאז שקיבל את תואר מכשף העל שלו, או מאז שנמצאה אבן הזודור! הוא ידע הכל על אבן הזודור. כשנגע בה לראשונה לפני 5 שנים הוא הרגיש איך היא מושכת אותו וממריצה בו כל תאווה אליה. אבן הג'וליס לעומת זאת נסכה בו רוח טובה ורגועה לאורך כל הנסיעה
"הגענו!" הודיע העגלון המלכותי, "המושל מזמין אותך אליו לטירתו הפרטית" הודיע כרוז מלכותי אל בירסדורף, "תודיע לו שאגיע תכף ומייד, רק אניח את האבן בכספת המיוחדת"
"הו לא" אמר הכרוז "הוא ביקש שתבוא עם האבן!" בירסדורף נדהם מעט אך בכל זאת הרשה לעצמו להסתיר את רגשותיו ולגשת לכיוון הטירה.
הטירה, בניין מפואר בעל מסדרונות וחדרים אין סופיים, היה מרשים בגודלו וביופיו, שטיחים היו תלויים על הקירות בכל המסדרונות ורצפת השיש המבריקה השמיעה קולות נקישה עם צעדיו של המכשף. הוא הגיע אל משרדו של המושל, האדם שהיה אחראי לקרטל ולכל עסקיו, או בסופו של דבר, האדם שמנהיג את הקרטל. אף אדם לא ידע את שמו האמיתי או איך הגיע לשלטון, כל מה שידעו עליו היה שמי שהפריע לו בדרכו "נעלם" לפתע.
"אני שמח שהגעת ידידי!" אמר המושל, "לכבוד הוא לי" קד קלות המכשף. "שמעתי שהבאת דבר מה בשבילי!" צהל המושל, "אחריי כל השנים מצאנו אותה! אבל הג'וליס אצלינו!" צעק המכשף בהתרגשות. המושל הושיט ידיו אל התיבה שהייתה בידיו של בירסדורף והניח אותה על השולחן, הוא הסתובב לאחור ופתח מגרה בארון עץ גדול שעמד בחדר. הוא הוציא מן המגרה עוד תיבה דומה שזהרה באור אדום ופתח אותה.
"זוהי אבן הזודור!" השתאה המכשף. המושל לא הגיב לדבריו ונגע באבן בידיו, לפתע הופיעו זרמים של אור בידיו של המושל, עיינו זהרה באור אדום כאילו השטן נכנס בו. "היזהר!" צעק המכשף כשהוא נרתע אחורה, המושל מיקד את עיניו בלוח מטרה קטן שעמד בקצה החדר כשלפתע ירה לכיוונו חץ אש מדוייק שפגע בדיוק במרכז המטרה הקטנה. "אתה רואה מה האבן הזו מסוגלת לעשות?" אמר המושל כשמבט מרושע בעיניו, "אני רואה אבל שימוש בדבר בעל עוצמה כל כך חזקה בלי הגנה יכול לפגוע האדם לבלי היכר!" הזהיר המכשף המנוסה, "לכן אני מחפש את כלי ההעצמה המתאים כדי לשלוט בכח שלה, אני מפחד לגעת באבן הג'וליס מכיוון שלפי מה שידוע היא יותר עוצמתית מאבן הזודור בכמה מונים, העניין הוא שכל כלי העצמה שנסינו להתאים לאבן היא שברה וריסקה במקום" אמר המושל והניח חזרה את האבן במקומה. " אני אנסה למצוא פתרון לעניין" אמר המכשף, קד ויצא החוצה כשהוא נושא שתי תיבות לכיוון חדר כספת סודי בבניין הקרטל.

ג'וליס וחבריה הגיעו אל הגבול השני, היא הרגישה לפתע רצון חזק מאוד לחבק את אביה, אביה שנשאר בכפר, היה האדם שדאג לה והקשיב לה, הוא היה ננטש אבל הוא לא חשף את כוחו מעולם, היו כאלה בכפר שטענו שהוא קורא מחשבות או חוזה את העתיד, מכיוון שהיה האדם המצליח ביותר בכפר והיה בעל הרבה קרקעות. "בואו נכנס לאוהל הזה" קטע רוד את מחשבותיה והחל לצעוד לכיוון אוהל גדול שקולות נגינה נשמעו ממנו. בתוך האוהל אנשים צהלו ורקדו לקול נגינה של כינור, "על מה כל הצהלה ?" שאל בן בפליאה, "לא שמעתם?" אמר אדם זר "אבן הג'וליס נמצאה!". ג'ק הסתכל על ג'וליס בגיחוך ואמר "נראה שאני מצאתי אותך קודם!" ג'וליס התעלמה מדבריו והלכה לצד האוהל, היא התכוננה לשינה , היא הייתה עייפה מההליכה הממושכת. "בואי לרקוד!" אמר ג'ק בעליזות, "אין לי חשק" אמרה ג'וליס ונשכבה על הרצפה. ג'ק הלך לרקוד עם הקהל בזמן שג'וליס נרדמה ושוב אותו חלום חזר אליה...