ג'וליס התעוררה בשעת בוקר מאוחרת, "כדאי שתארזי בזריזות את החפצים שלך" אמר ג'ק.
היא סידרה ברישול את חפציה והתכוננה למעבר הגבול.-"בגדים ארוכים הם דבר חשוב כאן" אמר בן
-"מדוע?" שאלה ג'וליס
-"את לא רוצה להפצע בזמן הטיפוס על החומה, אל תגידי לי שחשבת שאנחנו פשוט עומדים לעבור במעבר בלי שום אישורים" גיחח בןבן הסביר לג'ק וג'וליס שהם עומדים לטפס על החומה באזור הכי נמוך שלה שהוא כ 180 מטרים, הנערים פערו את פיהם בפליאה, בכפרם הקטן הם מעולם לא תיארו לעצמם שיטפסו בכאלה גבהים! עד היום הדבר הכי גבוהה שטיפסו עליו היה המבנה הקהילתי בכפר שלהם.
הם החלו לצעוד לכיוון החומה כשבן ורוד מובילים אותם. "יש לי רעיון", אמרה ג'וליס, " בן יוביל את ג'ק בטיפוס ורוד יוביל אותי, כך שבמידה ומישהו נתקע יהיה מי שיעזור לו בצורה אישית" רוד ובן הנהנו בהסכמה. כאשר הגיעו אל החומה ראתה ג'וליס יתדות מאולתרות שנעוצות בבטון המחוספס,
-"מדוע ישנם כל כך הרבה יתדות בחומה?"
-"אנשים אחרים שרצו לברוח אל אזור הגבול השני עמלו במשך חודשים על יצירת השקעים שבהם הונחו היתדות והחליטו להשאיר אותם לבאים אחריהם, כמותם היו עוד אנשים שהחליטו לעזור לאנשים אחרים"
-"היו עוד אנשים שהצליחו לברוח?!"רוד קטע אותה וענה לה שרובם עברו למקומות מגורים באזור החומה השניה מכיוון ששם תנאי העבודה והמגורים יותר טובים.
בן הדריך אותם כיצד לטפס על החומה וכיצד להימנע מפציעה או נפילה.בסביבות שעות הערב המאוחרות סיימה החבורה את הטיפוס והגיעו לפיסגת החומה.
-"אני לא מסוגל לזוז יותר" אמר ג'ק
-"הגענו אל החלק הקל יותר" אמר בן "מכיוון שהחומות עבות רק באזור המעבר החוקי וכמו שאתם רואים כאן עובי החומה הוא 8.5 מטרים בלבד, אנחנו נרד כרגע לכיוון הצד השני, החומה בנויה בצורה כזו כך שכל כמה מאות מטרים ישנם מדפי ענק ברוחב ואורך של 70 מטרים, המדפים האלה אמורים לשמש את השומרים מכיוון שהחומות עצמן חלולות מבפנים ואמורות לאכלס את השומרים אך מכיוון שאזור זה רחוק מאיזור המעבר החוקי המקום נטוש שנים רבות כך שנוודים כמונו מאכלסים אותו"הם החלו את מסע הירידה וכעבור 30 מטרים הגיעו אל המדף שהכיל כמה אוהלים ומדורה מרכזית גדולה שסביבה ישבו כ20 איש. החבורה הקטנה החליטה להתמקם בפינה הקרובה אל החומה ושם פרקו מעליהם את התרמילים, הם פרקו את המזון שלקחו מהחנות של בן והדליקו מדורה מקרשים שלקחו מאספקת העצים של המדורה המרכזית. הם בישלו מרק חם בעזרת סיר קטן שקיבלו מבן וצלו עופות שלקחו איתם. לאחר שעה של ישיבה ואכילה סביב המדורה הלכו כל אחד אל איזור השינה שבחר לו כל אחד ונירדמו בו במקום. רק ג'וליס נשארה בתהיה לגבי יום המחר, כך ישבה וחשבה עד שנרדמה לקול השירה שהגיעה מהמדורה המרכזית. .
YOU ARE READING
האדמה האחרונה
Fantasyג'וליס מאסה בחיי הפחד תחת הקרטל, ולכן מחליטה לברוח משטח הקרטל אל עבר מקום אחר, בדרכה היא מבינה שהיא נועדה למשהו קצת יותר גדול מחיי נוודות. הזכויות שמורות לי. כל פרק נכתב לפי המחשבה שלי באותו רגע.