פרולוג חלק שני.
אנשים היו בהלם בהחלט כאשר לוקאס עבר את הדלת עם אווה בזרועותיו, אשר השאירה חלק קטן של ריר על גבו כאשר ישנה שינה עמוקה. מיס ליליאן, לעומת זאת, לא היתה רגועה כל כך- מיד אמרה לאחד מחברי הלהקה לקרוא לאלפא.
"מי זאת, לוקאס?" היא אמרה שהוא הניח את אווה בעדינות על המיטה העשויה מהעץ הטוב ביותר. רבים הציעו לעזור לשאת את הנערה, אבל לוקאס פשוט התעלם מהם ודחף את זרועותיהם מהדרך. המשימה שלו היתה לשים אותה על המזרן נוח ולכסות אותה עם השמיכה הרכה ביותר שהוא יכול למצוא כאשר היא ישנה בשלווה.
"אווה.״
הוא ישב לידה והעביר את אצבעותיו בשערה. לוקאס מצא שהוא אוהב לעשות את זה. זה היה כל כך רך.
"מסכנה נראה כאילו היא הייתה בקרב!" אחד מחברי החבורה לא אמר את זה בשקט, וגרם ללוקאס לנהום. הוא לא רצה שאנשים יעירו אותה והוא גם לא העריך את העלבון שניתן לאווה הקטנה שלו.
אנשים התנשמו, אבל לוקס התעלם מהם. הם תמיד היו כל כך דרמטיים. הוא התבונן לרגע במיס ליליאן וראה אותה מהנהנת לעצמה. "היא בטח בת זוגו.״ היא לחשה, שוב לעצמה. לוקאס קיווה שהיא לא משתגעת. חבל שהוא הצטרך לאבד אותה, כי היא זו שגידלה אותו.
כשראתה את המבט המבולבל על פניו, ניענעה בראשה את המחשבות ואמרה לכולם לעזוב את החדר, מה שעשו מיד. הם תמיד הקשיבו למיס ליליאן. אף על פי שלא היתה גבוהה בחבורה, כולם כיבדו אותה. היא היתה כמעט כמו לונה שנייה. אלא שהיא היתה אחראית לניקוי ובישול.
"לוקאס, איפה מצאת אותה?" היא אמרה בשקט, רוצה להרגיע אותו. כל הבלבול הזה וחברי הלקה שנתנו מבטים זה לזה הרגיש כאילו הוא החמיץ משהו. הוא לא אהב להישאר בחוץ. במיוחד אם זה עניין אותו כי זה קשור לאווה.
"על העץ שלי, היא היתה תקועה.״ אמר ולא נטל את עיניו מאווה.
הוא כמעט הרגיש את הבלבול מתגלגל ממנה, אבל הוא לא יכול לספר לה הרבה יותר, מכיוון שהוא לא הכיר אותה. זה היה גם נדיר עבור לוקאס להראות כל כך הרבה אבל אז הילדה הקטנה הזאת הגיעה והראתה לאנשים צד שאף אחד לא ראה לפני. מובן שהיא תתבלבל.
"טוב, בסדר, בוא ננקה אותה, אולי כדאי שתעלה ותתרחץ, עדיין יש לה דם מיובש.״ היא התקרבה אל אווה, אבל לוקאס הסתובב וחסם אותה.
"לא, אני אשאר עם אווה.״ הוא אמר, קצת כועס, אבל גם מחזיק את זה, בהתחשב בכך שהוא ידע שיש לה יותר כוח עליו ויכולת בקלות לאסור עליו מלדבר.
גברת ליליאן נאנחה. "לוקאס, אני יודעת שאתה מרגיש מאוד מגונן עכשיו, וזו בטח הרגשה מוזרה. אבל אתה צריך לתת לי לטפל בילדה הקטנה הזאת.״
הוא חשב על כך והגיע למסקנה שמיס ליליאן לא תעשה שום דבר כדי לפגוע באווה.
אם היא תעשה זאת, הוא יקח את ראשה.
אז הוא זז מהדרך אבל בתוך כל הדיבורים, הם שכחו להוריד את קולם והעירו את אווה. ידה הקטנה אחזה בגופו של לוקאס בחוזקה, עיניה נפערו לרווחה כשראתה את סביבתה החדשה.
"לו לו.״ היא ייבבה, מושכת את ידו ומשכה אותו אליה.
לוקאס מיד התקרב אליה והניח לראשה לנוח על חזהו.
"זה לוקאס, אווה."
"לו לו!" היא צרחה באוזנו וגרמה לו להתכווץ. הוא החליט שהיא לא תוותר כל כך והתעלם מהכינוי הייחודי.
"אווה, זאת העלמה ליליאן.״ הוא הצביע לעבר הזקנה, המביטה בהם ביראה ובסקרנות.
__
איזה מתוקים יאללה.
טוב הנה החלק השני נשמות, מי שלא
קרא משום מה את הראשון ואת הפתיחה
הראשית של הסיפור, לכו לשם.
YOU ARE READING
My One and Only.
Werewolf״כולם ידעו שהיא שלו.״ ~ אווה ולוקאס היו החברים הכי טובים מאז שלוקאס ראה את אווה במגרש המשחקים כשהייתה בת 4. היא תמימה וביישנית, עוד שלוקאס מאיים על כולם מלבד על אווה. למרות זאת, הם עושים הכל ביחד. אם אי פעם אחד הלך, השני אחריו. אף אחד מהם לא הולך יו...
