My One and Only.

Chapter.5

לוקאס עדיין היה במצב רוח רע בכל שאר הזמן שהיו בית הספר. אווה יכלה לחוש שיש משהו שמפריע לו, אבל היא לא רצתה לדחוף אותו להגיד לה אם הוא לא רוצה.

אבל, כמו שהבטיח, הוא לקח את אווה לטרקלין הגלידה הכי טוב בעיר והיא לא יכלה להיות נרגשת יותר. החנות היתה קטנה וחמודה כי היה כל מיני טעמים יוצאי דופן שהיו שונים עם צבעים שונים. הקירות היו מכוסים בצבעי פסטל והמושבים היו ספות נוחות.

היא ידעה שלוקאס לא אוהב ללכת כי זה ילדותי מדי כי מסתבר שזה לא גברי לשבת בחנות מוקפת בהורים שצפו בילדיהם צובעים את ניירות הצביעה המיוחדים, אבל בכל פעם שהיא נותנת לו את מבט הכלבלב שלה, הוא תמיד נכנע.

"אני לא יודע למה את אוהבת את המקום הזה כל כך." לוקאס התלונן על הזמן מאז סיום הלימודים.

"כי." היא התנודדה וגלגלה את עיניה אליו.

"זה פשוט..."

"טעים". אווה נאנחה בהבעה חולמנית, כשחשבה על איזה טעם תקבל הפעם.

הפעם היה תורן של לוקאס לגלגל את עיניו. ״את רוצה לאכול כאן או ליד העץ? " הוא אמר כשעצר ליד חדר הגלידה.

"ליד העץ."

הוא הנהן בתמורה והוציא את מפתחות המכונית כדי לפתוח את הדלת לאווה. היא תמיד זקוקה לעזרה כי המכונית היתה קצת גבוה יותר מהקרקע מאשר מכוניות אחרות והיא לא רצתה להסתכן בירידה.

"למה את לא לובשת את הז'קט שלך?" לוקאס שם לב שהז'קט שהניח עליה הוא על המושב ולא על גופה. הוא קימט את מצחו והביט סביבו, מכסה אותה מעט בגופו.

היא משכה בכתפיה. "היה חם מדי, בוא נלך.״ היא אחזה בידו ואז דילגה אל החנות הקטנה והחמודה שלוקאס היה קצת מאחוריה.

כשנכנסו, הוא היה קצת עמוס, אז הוקל לה שהם כבר החליטו ללכת לעץ שלהם. בירכו אותם בשמחה על ידי ג'ו, איש זקן, אשר קרוב לפרישתו ולבעל החנות. אשתו מתה לפני שהם יכלו להביא ילדים אז זה היה רק ​​ג 'ו משופ שהוא מעולם לא התחתן שוב. הוא פתח את החנות לזכר אשתו המנוחה מפני שאהבה גלידה. אווה תמיד ראתה אותו כסבא - זקן, חכם שיש לו בטן עגולה.

״הלקוחות האהובים עלי, אל תספרו לאחרים ". הוא לחש את החלק האחרון שגרם לאווה לצחקק. לוקאס חייך בחום אל הזקן, שהיה נדיר. תמיד היה לו מקום רך לג'ו. אווה חשבה שזה עוד סקופים שהוא נותן לו כי לוקאס הוא "ילד גדל".

"היי ג'ו!!" היא נופפה לעבר הגבר שמול הדלפק לפני שהניחה את שתי ידיה על הזכוכית מול הגלידות והביטה בריכוז בכל אחת מהן.