המרצה שלי 💘 [♡bxb♡] *גמור*

סקיצה - זכיתי לאהוב

"אני אוהב אותך.."
"גם אני"
___________________________________
*לפני עשר שנים*
היי אני עדי, נער מופנם ושקט אני לא אוהב את עצמי ולא את הסביבה שלי..
אני נוטה להיות דיכאוני אבל כזה אני.
"כל הילדים, שקט בבקשה" אמרה המורה.
"זהו עומר כהן הוא, יצטרף אלינו לכיתה"
אמרה המורה.
"היי אני עומר כהן, בבקשה תקבלו אותי מקווה להשתלב כאן" הוא אמר בביטחון מחייך, הוא כל כך יפה, נער גבוהה שקשה לא להבחין בו עם גוף של אטלט,
שיערו החום עם גוונים בהירים ועיניו התכולות המזכירות לי את הים.
הוא התיישב לידי לא ידעתי לאן להכניס את עצמי והייתי טיפונת לחוץ עם היותי הומו, מצאתי אותו מאוד מושך.
"היי" הוא אמר מחייך אליי.
"היי.." אמרתי בלחש.
"מה שמך?"
"עדי" עניתי או שוב לחשתי.
__________________________________
*כעבור שנה*
עומר כבר שנה איתי באותה הכיתה הוא גורם לי להיפתח לראות את העולם בצבעים אחרים, הופך כל יום אפור לבהיר.
הוא שאפתן, חכם, הוא חולם להיות בחיל הים והוא בנבחרת כדורסל של בית הספר, ההפך הגמור ממני.
הוא חלומה של כל נערה או נער במקרה שלי.
עומר.. החבר הכי טוב שלי ואני מודה לו על כך אבל מה שהוא לא יודע זה שאני מאוהב בו..
_________________________________
"עומר?"
"כן עדידו" ככה הוא קורא לי.
"אנחנו כבר בי'א, יכול להיות שתיהיה לך חברה באופק?" שאלתי סקרן איך הנער הכי מושך ופפולרי בתיכון לא במערכת יחסים.
"לא.." הוא ענה, חוסר ביטחון נשמע בקולו? לא יכול להיות.
"למה לא?" שאלתי נועץ בלבי מספר פעמים מחייך חיוך מזויף.
"כי אני אוהב אותך" הוא אמר בהחלטיות.
עיני נפערו..
___________________________________
*כעבור חצי שנה*
החופש הגדול הגיע אני ועומר מבלים כל יום יחד, בין אם זה ללכת לראות סרט או סתם לטייל בפארק נהנים מכל רגע.
"בוא לים!" הוא אמר מחייך והגומות העמוקות שלו מופיעות שוב, מושיט את ידו אליי.
"אוקיי" אמרתי מחייך תופס בידו.
שנינו יושבים מול השקיעה.
"למה ים?" שאלתי.
"כי זה המקום שאני הכי אוהב, אני רוצה להיות בחיל הים כשאשרת בצבא להיות כמה שיותר קרוב אליו.."
בהיתי בו כשהשתקפות הצבעים הכתומים של השמש צבעו את פניו עיניו הפכו כחול כהה ובריזת הים העיפה את שערו החום והרך.
____________________________________
*כעבור שנה*
"יששש" הוא קרא בקולי קולות מחזיק בידו דף .
"התקבלת?" שאלתי מחייך.
"כן! כן!" הוא אמר רץ אליי ומניף אותי באוויר הוריד אותי חזרה לאדמה כששנינו מחובקים. צחקנו הוא מאושר ואני, אני כל כך גאה בו.
"אני גאה בך" אמרתי ברכות מתנתק מהחיבוק מלטף את פניו.
הוא נישק אותי השפתיים שלו בחיים לא אשכח את הטעם שלהן.
____________________________________
"תשמור על עצמך" אמרתי שולח את החייל הלובש מדים לבנים, המלאך שלי אל הים.
"אשמור, מבטיח" הוא אמר בביטחון נושק קלות על שפתיי.
"גם אני" אמרתי במהירות.
".." הוא בהה בי לכמה שניות.
"גם אני אוהב אותך" אמרתי מחבק אותו לא רוצה לעזוב.
__________________________________
*כעבור עשר שנים*
"עומר!" צעקתי.
"בואי לאבא" אמרתי מתכופף אליה פורס את ידיי כדי שתעלה אליי.
אז התחתנתי נכון, יש לי ילדה שאני אוהב יותר מאת החיים שלי.
"הולכים לים.." אמרתי.
__________________________________
שנינו יושבים אל מול השקיעה.
"אבא?"
"כן מתוקה?"
"למה הים?"
"לאבא היה חבר טוב שהוא אהב מאוד, והוא אהב את הים, הים מזכיר לאבא את החבר"
"מה קרה לחבר?" היא שאלה.
"הים לקח אותו מאבא" אמרתי ודמעה בוגדנית ברחה מעיני.
"אולי הים לא לקח אותו אולי הוא אהב אותו כל כך שהוא רצה אותו לעצמו" היא אמרה בתמימות, מוחה את הדמעה מלחיי.
__________________________________
"עומר הבטחת לי שתשמור על עצמך.."
אמרתי אל הים.
וביתי הקטנטונת מחבקת אותי.
"אני אוהב אותך.." לחשתי לים.
"גם אני" הוא לחש חזרה.