קייייייייי
אני יודעת, אני יודעת.
אמרתי שאני אעלה פרקים בראשון ורביעי אבללל יש לי תירוץ!
יש לי מה לכתוב, אז חשבתי למה לא לצ'פר אתכם בעוד פרק?
(מרגישה עכשיו זקנה שכתבתי לצ'פר)
וגם, מחר יש לי טיול, הוא לא עד מאוחר אבל אני לא יודעת אם אני אספיק להעלות פרק... כי יש לי גם עבודה במדעים שלא התחלתי והיא ליום ראשון.
בכל מקרה
היום קרה לי מקרה ממששששש מוזר.
בין המוזרים.
אז נסעתי עם מישהו באוטו, מישהו שאני סוגשל מכירה... והוא הסיע אותי לבית שלי, עכשיו בדרך לבית שלי יש סופר.
אז הוא אמר לי כזה "חכי שניה, אני צריך משהו מהסופר"
אמרתי לו "סבבה, אל תדאג אני לא אברח... "
עד עכשיו הכל טוב? הכל מצויין? יופי.
אז אני מחכה לי באוטו שלו איזה רבע שעה בערך ואז פתאום, הוא נכנס מהדלת.
אתם לא מבינים איך נבהלתי...
(אני:/קוראת את מה שכתבתי/
אני: /קוראת שכתבתי "ואז פתאום, הוא נכנס מהדלת"/
אני: לא, אז הוא נכנס מהחלון)
טוב, לא משנה, הוא כזה אומר לי " סליחה שחיכית הרבה"
אני עונה לו "זה בסדר... "
עד כאן הכל סוגשל טוב? סוגשל מצויין? יופי.
ואז, הוא לקח משהו מהשקית, והתחיל לאכול, ואני ישבתי מאחורה אז לא ראיתי מה הוא אוכל וניסיתי לנחש,
בהתחלה חשבתי שזה תפוצ'יפס, אבל זה לא עשה את הרעש הזה שאוכלים תפוצ'יפס...
תם יודעים... הרעש הזה קריחצ' קרחצ'... כאלה...
אז זה לא תפוצ'יפס...
אני כזה במשך דרה מנסה לנחש מה זה.
ואז.
אני קולטת.
שזה...
חסה.
כן, חסה.
יואו, כמעט צחקתי לו בפרצוף
כמעט.
זה היה כל כך מוזר!
וזהו, ביי
נתראה בפרק הבא, כי לטמטום שלי אין סוף!
צ'או!
YOU ARE READING
ספר הטמטום!
Randomשלומותתתתת ספר חפירות😎 שמיפ. פשוט תקראו אותו. (או שלא זה ממש קרינג'י) (קרדיט לי על השם המקורי והכריכה שערכתי באפשרויות עריכה המדהימות של שיומי. לול זה אפילו לא בגודל הנכון😂) למי שיש בעיה עם טמטום אז... אז... אז.... ביי! אז שילך להצטרף לאג...
