שלומות... אמ... בייגלים?
בא לי בייגלה
אני יודעת שהפרק עולה מאוחר אבל היה לי יום מזה עמוס ו... לאדעת... כע, אז אני מעלה את הפרק עכשיו... אופסי?
בכל מקרה
הסיפור שלנו מתחיל בשיעור אנגלית אחד כשהייתי בכיתה ז'
אני וטליה היינו אז באותה ההקבצה באנגלית וישבנו אחת ליד השניה, כמובן שזה נגמר רע כי שילוב שלי ושלה זה לא טוב, בכל מקרה, בספר אנגלית שלנו הייתה תמונה מגעילה כזו של עין (אם הסיפור מוכר לכם זה בגלל שלטליה יש ספר "נפלאות שיעור אנגלית" או משהו כזה וזה מסופר שם) והתמונה הזו הייתה ממש מגעילה אז אני וטליה התחלנו להמציא בדיחות עיניים וצחקנו עד שהיה לנו פיפי (כן, זה מידע חשוב, תכף תבינו למה) אז טליה ביקשה לצאת לשירותים ואז כשהיא חזרה ואני באתי לצאת אחריה היא אמרה לי כזה "לכי לתא האמצעי"
אז הלכתי לתא האמצעי!
ואז אני קולטת שעל האסלה יש פתק כזה שכתוב עליו "I see you" (אני רואה אותך, למתקשים) וציור של עין.
זה היה מטריד.
אז השארתי את זה שם.
בטח איזו ילדה תמימה נכנסה לשירותים וראתה את זה ולא הבינה מה רוצים ממנה...
אופס?
אך סיפורינו אינו נגמר כאן! לא ולא!
הוא ממשיך ביום ראשון שעבר, טליה ישבה לידי בשיעור מדעים ואז היא הכניסה לי בטעות אצבע לעין ואני חייבת לספר לכם...
זה כאב...
מאוד כאב
(עושה לטליה רגשות אשם
אבל היא לא קוראת את הספר הזה
לא נורא
מה לא נורא? איך יהיו לה רגשות אשם אם היא לא קוראת את זה?
נווווווווו רק בשביל הקטעעעע
אה, טוב)
ואזזזז היא פשוט התחילה להמציא בדיחות עיניים וכמובן שהצטרפתי אליה
זה היה משהו כזה-
טליה- נראה לי שהעין שלך בסדר
אני- אני צופה לעין שלי עתיד טוב
טליה- כן, זה נראה סבבה
אני- כן, אבל אולי אני בכל זאת אצטרך לראות רופא
טליה- אני לא חושבת, אבל בכל מקרה שימי על זה עין
אני: את צודקת זה נראה יותר טוב.
טליה: כן, כבר אין לך אדום בעין, עכשיו לא יהיו לך ראיות
ועוד כל מיני כאלה...
כע, אנחנו מטומטמות...
אבל למה לא?
ו...
ביי
אין לי עוד מה לכתוב
ועבר עלי יום קשה
אני אלך לישון
(פחחח ממש)
צ'או!
YOU ARE READING
ספר הטמטום!
Randomשלומותתתתת ספר חפירות😎 שמיפ. פשוט תקראו אותו. (או שלא זה ממש קרינג'י) (קרדיט לי על השם המקורי והכריכה שערכתי באפשרויות עריכה המדהימות של שיומי. לול זה אפילו לא בגודל הנכון😂) למי שיש בעיה עם טמטום אז... אז... אז.... ביי! אז שילך להצטרף לאג...
