בגלל החג אתמול, התעכבתי קצת עם הפרק. מקווה שתסלחו לי.
יוגיאום שכב בחדר האחות. יופי של התחלת שנה, כבר ביום הראשון הוא מגיע לכאן. הוא קיווה שלפחות את השנתיים האחרונות שלו בבית הספר הוא יצליח לסיים ללא בעיות, נראה שזה לא יקרה.
"אתה בסדר," אמרה האחות. "רק תנוח קצת, ואז תלך לכיתה שלך."
יוגיאום הנהן ועצם את עיניו, בתקווה לישון מעט לפני שיצטרך לחזור לכיתה. בפעם הבאה שפתח את עיניו באמבאם ישב לידו והביט בו. "בוקר טוב, היפהפייה הנרדמת." גיחך.
"מה אתה רוצה?" יוגיאום גלגל את עיניו.
"המורה ביקשה ממני ללכת להביא אותך." אמר באמבאם. "טוב, האמת שהיא ביקשה מג'ונגקוק אבל אני כבר יצאתי."
"המורה לא אוהבת אותי, נכון?" שאל יוגיאום.
"נכון."
יוגיאום קם מהמיטה וצעד יחד עם באמבאם לכיוון הכיתה. "אתה באמת שכבת עם כל צוות המורים?"
באמבאם משך בכתפיו. "רובם. המורה הזאת היא לא הטעם שלי, אבל היא ממשיכה לעשות לי עיניים."
"איך הגעת למצב הזה?"
"איזה?"
"זה שאתה שוכב עם כל העולם ואחותו." יוגיאום הביט בו מזווית העין.
באמבאם משך בכתפיו ולא השיב.
"אתה נהנה מזה?" שאל יוגיאום.
"מזה שאני הזונה של בית הספר? רוב הזמן."
"ושאר הזמן?"
"מעדיף לא לחשוב על זה." באמבאם הביט בנעליו בעודם צועדים במסדרון. "תראה, אני לא חושב שיש בעיה עם לשכב עם הרבה אנשים כל עוד הם לא מפתחים ציפיות שמשהו יקרה מעבר לזה." הם נכנסו למעלית ולחצו על הקומה שלהם. "ואם מישהו מפתח ציפיות?" שאל יוגיאום.
"אז אני לא אשכב איתו," השיב. "או שאני אבהיר לו שוב שכלום לא יקרה חוץ מסקס."
"אז יש לך רגשות." אמר יוגיאום.
"יש מצב," גיחך באמבאם. "אף פעם לא בדקתי."
יוגיאום צחק וגלגל את עיניו. דלת המעלית נפתחה והשניים יצאו ממנה, פונים לכיתתם. "זאת הייתה שיחה נחמדה," אמר באמבאם. יוגיאום הסכים והם נכנסו יחד לכיתה.
"יוגיאום אתה מרגיש בסדר?" שאלה המורה. יוגיאום הנהן. "יופי, שבו במקום שלכם. ובאמבאם, בפעם הבאה שאני שולחת את ג'ונגקוק, בבקשה אל תתנדב במקומו."
"אני אשתדל." גיחך.
השיעורים נגמרו להיום ויוגיאום אסף את חפציו במהירות והתכונן לחזור לביתו.
"אתה הולך הביתה?" שאל באמבאם. יוגיאום הנהן. "איפה אתה גר?"
"לא רחוק מכאן." השיב יוגיאום.
"אתה הולך ברגל?"
יוגיאום הנהן בשנית.
"אז אני אצטרף אליך." קבע באמבאם. יוגיאום גלגל את עיניו והרים את תיקו על גבו.
"איפה אתה גר?" שאל יוגיאום.
"רחוק. אני צריך לקחת כמה אוטובוסים."
"ואתה לא חוזר הביתה?"
"אני אחזור מאוחר יותר, אני רוצה לדעת איפה אתה גר."
"סטוקר." גיחך יוגיאום. הם יצאו יחד מהכיתה וצעדו אל המעלית. שוב כולם פינו להם את הדרך ללא שאלות. ליסה נכנסה למעלית שניה לפני שהדלתות נסגרו.
"היי." היא חייכה אליהם.
"את הולכת הביתה?" שאל יוגיאום.
"לא," היא השיבה. "אני הולכת לסטודיו עם הבנות."
"אתן מופיעות בקרוב, נכון?" שאל באמבאם. ליסה הנהנה.
"מופיעות במה?" שאל יוגיאום.
"בפסטיבל חג המולד של סיאול." השיבה.
"ה-פסיטבל?" שאל יוגיאום. ליסה הנהנה.
"וואו, זה מדהים."
ליסה חייכה.
"הן עבדו קשה בשביל להגיע לשם." אמר באמבאם.
"אני מניח." אמר יוגיאום. דלת המעלית נפתחה והשלושה יצאו ממנה, צועדים אל היציאה מבית הספר. ג'קסון הופיע משום מקום ותפס את ידו של יוגיאום. "אני צריך לדבר איתך." הוא אמר. יוגיאום הביט בו בשאלה והלך איתו כמה מטרים מבאמבאם וליסה הנועצים בהם מבטים. "מה העניין?" הוא שאל.
"מה עשית לבאמבאם?" ג'קסון שאל.
"מה?" יוגיאום הביט בו בבלבול.
"אף פעם לא ראיתי אותו מתנהג ככה."
"אני לא יודע על מה אתה מדבר."
"באמבאם נחמד לאנשים, אבל הוא לא רגיש אליהם. בטח לא לכאלה שהוא פגש רק היום. אפילו לא לאנשים שהוא מפלרטט איתם. הוא מפלרטט אבל מסוייג, כאילו הוא רוצה שהם יבואו אליו. אבל איתך... הוא נראה נינוח. כאילו הוא מכיר אותך שנים." ג'קסון הסביר.
"לא עשיתי לו שום דבר, מבטיח." השיב יוגיאום.
ג'קסון הביט בו במבט חודר. "יכול להיות שהוא... לא, אין סיכוי."
"יכול להיות שהוא מה?"
"לא חשוב, בכל מקרה, אם הוא בחר להיות ככה איתך זה אומר שהוא סומך עליך," הוא הצביע לכיוונו באצבע מאשימה, "שלא תעז לשבור את האמון שלו."
"נשמע שאתה מגונן עליו קצת יותר מדי," אמר יוגיאום. "מה מארק יגיד?"
"מארק היה עושה את אותו הדבר. שני האידיוטים האלה חברים טובים עוד לפני שבאמבאם נפרד ממני. והם נשארו חברים טובים למרות שהתחלתי לצאת עם מארק. מארק קנאי לפעמים, אבל אם משהו קורה לבאמבאם, הוא יהיה הראשון להיות שם בשבילו."
יוגיאום הנהן. "אני לא אשבור את האמון שלו." הוא אמר.
ג'קסון הנהן ויוגיאום חזר אל באמבאם. "איפה ליסה?" הוא שאל.
"רוזה לקחה אותה."
יוגיאום הנהן והם המשיכו ללכת יחד.
"מה ג'קסון רצה ממך?" שאל באמבאם אחרי כמה דקות של שתיקה.
"לא משהו חשוב." השיב יוגיאום.
באמבאם הנהן בשקט.
"אני גר כאן." אמר יוגיאום והצביע על בית קרקע ממוצע.
"בית יפה," אמר באמבאם. "אני יכול להיכנס?"
"ההורים שלך לא ידאגו לך?" שאל יוגיאום.
"אל תדאג," באמבאם גיחך והניד בראשו לשלילה. "אבא שלי נפטר כשהייתי צעיר ואמא שלי נשארה בתאילנד."
"אז אתה גר לבד?"
באמבאם הנהן.
יוגיאום חייך. "בוא." הוא אמר.
YOU ARE READING
The Prettiest Guy
Fanfictionבאמבאם הוא הנער הכי יפה שיוגיאום ראה כל חייו. יותר כל מכל אחד או אחת. ברגע שיוגיאום רואה אותו הוא נשבע להפוך אותו לשלו. אבל עד מהרה מתברר ליוגיאום שבאמבאם לא כל כך מעוניין בקשר רציני. הוא יותר בקטע של לסובב אותך ואז לזרוק על הרצפה. האם זה גורם ליוגי...
