קרינה רדיואקטיבית זורחת באור ירקרק
הקלישאה ההוליוודית מחייבת את התסריטאים לתאר את החומר הרדיואקטיבי המסכן את חייו של הגיבור כבעל צבע ירקרק זרחני. זו דרך קלה ופשוטה להעביר את המסר הרצוי לקהל: זה ירוק, זה זורח בחושך – הגיבור שלנו עומד לגדל עין שלישית. אך קרינה רדיואקטיבית אינה זורחת ואינה צבעונית.
העין האנושית אינה מסוגלת להבחין באנרגיה הנפלטת מתוך גוש של חומר רדיואקטיבי, ולכן הקרינה שלו שקופה לחלוטין.
מאין מגיעה אלינו האגדה?
הסוכנות להגנת הסביבה בממשל האמריקני מזהירה את הציבור – באתר האינטרנט שלה – מפני סכנה סמויה באחת מהענתיקות הפופולריות ביותר: שעונים ישנים.
אחד השימושים הראשונים לחומרים רדיואקטיביים בעשורים הראשונים של המאה העשרים היה ביצירת צבעים אקזוטיים חדשים, כמו הצבע הירוק הזרחני בשעוני-היד. תרכובות זרחניות עורבבו עם רדיום, או חומרים דומים; הרדיום סיפק את האנרגיה הרדיואקטיבית, אך התרכובת הזרחנית עשתה את העבודה בפועל. שילוב זה אפשר לשנתות השעון ומחוגיו לזרוח בחשיכה במשך שנים ארוכות. מי שסבלו הכי הרבה מהשפעות הקרינה היו דווקא הנשים שעבדו בקו-הייצור של השעונים: הן נהגו להרטיב את קצות מכחולי-הצבע בקצות שפתיהן, ורבות מהן סבלו ברבות השנים מסוגים קשים במיוחד של סרטן הפה
YOU ARE READING
Right way | סיפור אקראי
Casualeכמה מיתוסים ועובדות אתם מכירים? הרבה, נכון? לא מעט ממה ששמעתם הוא לא נכון. בשביל זה אני פה, להראות לכם את הדרך הנכונה. אז מה מחכה לכם בספר: עובדות הזויות, מצחיקות, מפחידות. עובדות שגויות ומיתוסים מנופצים מקווה שתאהבו!
