פרק 2

40 3 0
                                    

שוב קמתי מאוחר אני רואה בשעון כבר *10:55*
אני מתארגנת ויורדת למטה נארגיס ואמא כבר הלכו וגם אבא ,אכלתי וב11:30 יצאתי לעבודה , עליתי לאוטובוס וכשנכנסתי לעבודה ראיתי את הבוס הוא התקרב אליי חשבתי שהוא הולך לפטר אותי אך הוא אמר לי"אתמול כשהלכת שכחת כאן את המחברת מה הזאת שלך אדם אחד הביא לי אותה הוא נורא התעניין לא הבנתי למה , אני מבקש שלא תשאירי כאן יותר את החפצים שלך" אמר והביא לי את המחברת "אוקיי , תודה" עניתי והתחלתי לעבוד.
*13:40*
שוב הגיע האדם הזה עם המבטא האנגלי תהיתי אם הוא עבר לפה מאנגליה , ניגשתי אליו ושאלתי אותו "מה תרצה להזמין?" הוא הסתכל עליי ואמר "זאת את"
לא הבנתי מה הוא רוצה ממני עד שהוא אמר
"שכחת אתמול את היומן שלך כאן הבאתי אותה לבוס שלך , קיבלת אותה?" לא הבנתי איך הוא יודע שזה יומן אז שאלתי "אתה קראת בה?" הוא ענה לי "כן אבל אני חושב שטוב שזה קרה" לא הבנתי "מה" ואז הוא הסביר לי "אני יסביר אני קראתי לך ביומן וראיתי להגיד לך שאת כותבת מדהים ורציתי להציע לך עבודה" הייתי המומה תמיד רציתי להיות כתבת , לעבוד בזה ממש אבל אף פעם לא חשבתי שככה זה יקרה "מה זאת אומרת " שאלתי ואז הוא אמר לי "יש לי חברה של פרסומות בה בדיוק התפנה מקום ובאתי לכאן כדי למצוא סופרת או כותבת " הייתי מאושרת אך עדיין לא הבנתי "מה זאת אומרת באת לכאן מאיפה" ואז הוא ענה לי שהוא הגיע מאנגליה ושבוע ישמח כמובן אם ההורים שלי מסכימים לי לעבור לשם ולעבוד שם הכותבת הפרסומות והעיתונאית שלהם מצד אחד הייתי שמחה עד השמיים זה מה שהכי רציתי לעשות בעולם אבל אני ממש לא רואה את עצמי עוזבת את הארץ שלי את החברות שלי ובמיוחד את המשפחה שלי כשסיימתי את המשמרת נסעתי הביתה ניסיתי לחשוב מה הכי טוב בשבילי ואיך אני יעשה את הכל במה לבחור ואיך
בערב כשאמא ואבא שלי חזרו עם נארגיס אחותי הקטנה שבכתה כי לא רצתה לנסוע מסבתא ניסיתי לדבר איתם על זה אבל הם היו עסוקים בעשר כשנארגיס נרדמה קראתי לאמא ואבא שלי וסיפרתי להם שאלתי אותם מה הם חושבים לנסוע או להישאר אמא שלי רצתה שאני יעשה מה שאני הכי חושבת שטוב בשבילי אבא שלי גם חשב ככה והוסיף שלא משנה מה הם יהיו איתי בכל החלטה
נחמד לדעת שלא משנה מה אני יעשה הם יהיו איתי

So Far From Love❤️Where stories live. Discover now