So Far From Love❤️

פרק 4

אז מה לוקחים לחצי שנה חשבתי כשהגעתי הביתה הטיסה עוד שלושה ימים ואני לא יודעת מה אני אמורה לקחת בכלל , מייקל אמר לי שאין לי ממה לדאוג שכל מה שאני צריכה לעשות זה לארוז ולהגיע בעשר בערב , עוד שלושה ימים לנמל התעופה עם דרכון
באנגליה אני יגור שבוע בבית מלון ואחר כך אני יעבור לדירה קטנה משלי!!
לקחתי את המזוודה הכי גדולה שמצאתי והכנסתי לתוכה בגדים המון בגדים בעיקר חורפיים אנגליה בכל זאת... ונעליים
אחר כך לקחתי את התיק הכי גדול שמצאתי והכנסתי לתוכו מסרק מברשת ומשחת שיניים חשבתי לעצמי את השאר אני יכניס אחר כך כבר סיפרתי לבוס שלי שאני נוסעת עוד שלושה ימים הוא לא היה נראה עצוב בכלל סביר להניח שאם אני לא הייתי מתפטרת הוא היה מפטר אותי לבד בכל זאת נשאר לי לעבוד שם עוד יומיים סיפרתי לחברים והם לא האמינו לי אני חושבת שעד עכשיו הם עדיין לא מאמינים לי , לקרובים אני לא סיפרתי קיוויתי שאמא ואבא שלי יספרו להם אחר כך לא היה לי כוח לשמוע את כל ההצעות שלהם וככה עברו עוד יומיים

הטיסה שלי עוד שלוש עשרה שעות ואני לא מצליחה להתרכז "מטען" אמרתי ושמתי לתיק סביר להניח שאני השתמשתי בו לפני שנגיע במזוודה שמתי את כל הדברים שאני לא צריכה אותם עד שהגיע למלון כדי שלא הצטרך לפתוח את המזוודה שמתי את הדברים השימושיים בתיק : מטען אוזניות מסרק אוכל לטיסה ספר וכאלה לקחתי תמונה שלנו , של כל המשפחה ושמתי במזוודה "סיימתי " אמרתי כשסגרתי את המזוודה והכנסתי אותה , שמתי את התיק מעל המזוודה הורדתי אותם למטה הסתכלתי בשעות , "עוד 11 שעות " אמרתי לעצמי והסתכלתי על משפחתי שישבה על הספה ראיתי את אבא ואמא מסתכלים עליי במבט גאה ונארגיס רצה עליי ואז ראיתי את קמילה, אחות של אימי קמילה טיפלה בי שנה וחצי כשהייתי קטנה ואמא שלי עבדה ישר רצתי לעברה לא ראיתי אותה כבר שנה וחצי "חזרת , מה את עושה פה?" שאלתי אותה היא ענתה לי "באתי לראות מי גדלה והפריחה כנפיים" צחקתי "אני נוסעת רק לחצי שנה " קמילה ענתה לי "חצי שנה בלי משפחה ?"
"אני ידבר איתכם מלא וזה לא שפה אני מדברת איתם כל יום" צחקתי "איתם ?" אמא ואבא שלי אמרו ביחד
"סתם אני צוחקת אני ידבר איתכם כל יום מבטיחה "
המשכנו לדבר
וכשהגיעה השעה שבע ידעתי שאני חייבת להתחיל לזוז "אני חייבת ללכת אני עוד צריכה להגיע לשדה תעופה" אמרתי נפרדתי מאימי ואחר כך מקמילה
ואז נארגיס קפצה עליי ולשחה לי ופתחה עיניים "באנגליה יש בנים ?" כל כך צחקתי כמו שלא צחקתי בחיים אמא וקמילה הסתכלו עליי ולא הבינו "כן" לחשתי בחזרה לאחותי "אז תתקשרי עליי ותספרי לי כשתפגשי מישהו " הייתי בשוק אחותי בת 6 ולא הבנתי מה קורה לה לחשתי לה "נארגיס אני נוסעת לעבוד " והיא ענתה לי "את זה עוד נראה " היא שמה את היד על פיה והתחילה לצחוק
אבא שלי הסיע אותי לנמל תעופה "תשמרי על עצמך " הוא אמר ועניתי "אוקיי" והוא הוסיף "ותתלבשי כמו שצריך קר בחוץ" "אוקיי" הוספתי "ואל תשכחי להתקשר " אמר ופתח לי עיניים "אוקיי" אמרתי וצחקתי "ואל תשכחי את המטרה שעליה את נוסעת"
ידעתי שזה יכול להמשיך עד הבוקר אז אמרתי "אבא בקצב הזה אני יפסיד את הטיסה" "אוקי" הוא אמר ונראה והוסיף "קחי " הוא אמר ונתן לי כרטיס אשראי
התלהבתי "תודה אבא " אמרתי ויצאתי מהמכונית עם המזוודה ואבא צעק לי לרחוק "תשמרי על עצמך!" צעקתי לו בחזרה "אני ישמור" .